ראשי » Uncategorized » בחדרי תדרים

בחדרי תדרים

פוסטים אחרונים

In Camera XV אולם אסיא אירה ברטמן אלה וילהלם אלה וסילביצקי אליאב לביא אנסמבל המאה ה-21 אנסמבל ליריק אנסמבל מיתר אריאל טושינסקי בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה ברכה קול גוסטבו פורטה גיא פדר גלעד הראל גן-יה בן-גור אקסלרוד דויד זבה דויד שמר דורון פלורנטין דניאל אורן דניאל סטרכילביץ' האופרה הישראלית האנסמבל הקולי החדש הלן גרימו המקהלה הקאמרית המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל הפרויקט הקאמרי הישראלי הרביעיה הדורית התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל גנור יאיר פולישוק יזהר קרשון יעלה אביטל ירון רוזנטל כרמית נתן כרמן לה בוהם לה טראוויאטה לה טרוויאטה לירן קופל מוזיאון תל אביב מוזיקה נובה מיכל טל מימה מילוא מנפרד הונק משה אהרונוב נועם צור נטע היבשר נעה פרנקל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית סול גבטה סימפונט רעננה עינת ארונשטיין עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני עמית דולברג ענבר סולומון ענת צ'רני פליציה בלומנטל קארין שיפרין קובי מלכין קלייר מגנאג'י קרין הוכמן רביעיית היידן הישראלית רואי אמוץ רועי שילוח ריגולטו רפאל סקורקה שירי הרשקוביץ שלאגר שלישיית ירושלים תזמורת הבארוק ירושלים

קטגוריות

שיחה עם נציגי אנסמבל מיתר על מופע ההשקה של פרויקט "תדרים" – קבוצת הצעירים של ההרכב – בתום שנת פעילותו הראשונה / עמיר קדרון, 26.6.12

משה אהרונוב, כנר, מתאם אמנותי באנסמבל מיתר ומנהל תכנית "תדרים". למד באונ' ת"א ובאוניברסיטה של האומנויות היפות UDK (ברלין). זכה במלגות קרן התרבות אמריקה ישראל (2001-2005) ובפרס הראשון בתחרות המוזיקה הקאמרית של אונ' ת"א (2005). השתתף בפסטיבל שלזוויג הולשטיין (גרמניה), פסטיבל פבלו קזלס (צרפת), הפסטיבל למוזיקה קאמרית ירושלים ואחרים. הופיע כסולן עם הקאמרטה הישראלית ירושלים, אנסמבל קפריזמה ועוד. חבר באנסמבל מיתר מ-2006.

עמית דולברג, פסנתרן, מייסד אנסמבל מיתר ומנהלו האמנותי. ניגן והקליט עם המנצחים ז'ולט נאג', אילן וולקוב ואחרים. השתתף בפסטיבל הסתיו בווארשה, הביאנאלה של היידלברג, הביאנאלה למוסיקה בת זמננו בת"א ועוד. זכה במלגת בוכמן-היימן, מלגת ארקין ומלגות קרן התרבות אמריקה ישראל. ניגן באנסמבל המאה ה-21 (2005-2011), והיה מנהלה האמנותי של "התיבה" (2009-2011). מלמד באקדמיה למוזיקה בירושלים ומנהל בה את הסדנה למוזיקה בת זמננו.

נתחיל מהצגת פרויקט "תדרים". מה הנסיבות שהובילו להקמתו?

אהרונוב: ובכן, לפני כשנתיים אנסמבל מיתר החל בפרויקט שנקרא תכנית המלגאים. במסגרתו נרכשו באמצעות תרומות כרטיסים לקונצרטים של האנסמבל על מנת לחלקם לסטודנטים מהאקדמיות למוזיקה. היוזמה עלתה מההבנה שסטודנטים לא תמיד מסוגלים להוציא את הסכום הנדרש לקונצרט, גם אם הוא נמוך. לפני כל קונצרט הרצו המשתתפים בפני הסטודנטים על אספקט מרכזי של הארוע: בקונצרט שהשתתף בו שרון רוזנר הגמביסט, הועברה הרצאה על הוויולה דה גמבה ודרך הנגינה בה. בקונצרט שעסק במוזיקה של גרמניה שלפני מלחמת העולם השניה, התקיימה הרצאה בנושא הקברט הגרמני ומוזיקה פוליטית וכו'.

בקיץ שעבר האנסמבל דן באפשרויות להעביר למלגאים עוד פעילויות. כתוצאה מסיעור המוחות עלתה המסקנה שאנחנו מעוניינים בתכנית שנתית כללית שממוענת לכל אותם צעירים המתעניינים במוזיקה עכשווית, ושגם אם הם זוכים למענה במסגרות בהן הם לומדים, אולי לנו יש פתח להרחיב את דעתם ולהוסיף עוד נדבך על מה שהם לומדים. לבסוף הוחלט שנקים מעין אנסמבל שבו חברים נגנים, זמרים, מנצחים ומלחינים, ובמסגרתו ננגן ונלמד מוזיקה חדשה מהרפרטואר, וניצור עבודות מקוריות עבור פרויקט תדרים.

דולברג: הרעיון של "תדרים" בא מהמקום של לבנות קבוצה איכותית של צעירים מצטיינים כל אחד בתחומו, כולם סקרנים ורעבים למוזיקה עכשווית. מבחינתי, אנסמבל רציני למוזיקה בת זמננו חייב להיות כזה שדואג גם לחינוך. בתהליך הזה התחלנו לפני מספר שנים ותמיד שאפנו לחזק אותו: התחלנו בהרצאות לפני קונצרטים, שיחות עם מלחינים ומבצעים, אח"כ פרויקט המלגאים, ועכשיו תוכנית תדרים שמהווה שיא מבחינת האנסמבל וייחודית מאוד בנוף הישראלי.

כרגע יש שני אנסמבלים בארץ שדואגים לחינוך ולפעילויות לצעירים: אנסמבל ניקל, שמקיים תכנית קיץ מרשימה כבר מספר שנים; ואנחנו, עם "תדרים", שהיא תכנית שנתית.

כיצד אותרו הסטודנטים שהוזמנו לתכנית המלגאים? בכמה אנשים מדובר?

אהרונוב: התכנית מנתה 45 סטודנטים, רובם מהאקדמיה למוזיקה בירושלים. הם התחייבו להגיע למספר קונצרטים שנקבע מראש, בין ארבעה לשמונה.

ומתוך קבוצה זו נבחרו משתתפי "תדרים"?

אהרונוב: לא בדיוק. חלק מחברי "תדרים" השנה היו מלגאים בשנה שעברה וחלקם לא. במהלך השנה התקיימו בחינות לשם בחירת הנגנים, הזמרים והמנצחים, וכמו כן המלחינים – שנבחרו מתוך קבוצה גדולה מאד ששלחה לנו יצירות לבדיקה. לבסוף בחרנו באחד עשר מלחינים, שלושה מנצחים, זמרת אחת ושישה נגנים.

דולברג: חלק ממשתתפי "תדרים" אנחנו רואים בקונצרטים שלנו כבר מספר שנים, וחלק נענו לפירסום של האודיציה.

על מה עבדו במהלך השנה משתתפי הפרויקט, ובאיזה אופן?

אהרונוב: חברי "תדרים" חולקו לקבוצות עבודה קטנות. זוג אחד, מרגריטה טימושין וניר מרום, שולב בסדרת קונצרטים של אנסמבל מיתר – "עלי שיר" – שהתקיימה בחודש מרץ, ובה הם ניגנו דואט לחליל ולקלרינט מאת קרטר. נגנים נוספים, כגון מרתה מקייב (חליל) ועודד גייצהאלס (כלי הקשה), ניגנו עם האנסמבל במספר תכניות במהלך העונה.

המנצחים למדו בהדרכת מנצח הבית של מיתר, גיא פדר, את "פיירו הסהרורי" של שנברג ואת היצירה Asche מאת המלחין מרק אנדרה. לאחרונה השתתפו בסדנה בת שלושה ימים שעסקה ביצירות הנ"ל, בהנחיית המנצחים יובל צורן וגיא פדר. מנצחי "תדרים" עבדו בסדנה עם נגני אנסמבל מיתר ועם הזמרת רחל ראובן, גם היא חברת "תדרים".

כל 11 מלחיני הפרויקט הוזמנו לכתוב עבור קונצרט המרתון יצירה בת מספר דקות בהנחיית המלחין איל אדלר, שהציב בפניהם דרישות מדויקות ביותר לכתיבה. היצירות נוגנו עבורם במפגשים מיוחדים עם אנסמבל מיתר בכדי שיוכלו להתרשם מעבודתם ויקבלו הערות ורעיונות להמשך העבודה.

בנוסף, חברי הפרויקט נפגשו במהלך חוה"מ פסח לשני ימי סדנאות, שכללו הרצאות ופעילויות בנושאים של קצב, מוזיקה אלקטרונית ואילתור. בין המרצים היו המלחין דניאל בירו, רוני הולן, יוני סילבר, עמנואל ויצטום וד"ר סטיב הורנשטיין, כולם דמויות מפתח בתחומם. כל הפעילויות של "תדרים", מהרצאות ועד הדרכת הרכבים קאמריים, מתקיימות ללא תשלום עבור חברי הפרויקט.

כיצד ממומן "תדרים"?

אהרונוב: תרומות. עו"ד דן יקיר וקרן ג'ון ואדל גריי, בניהולה של הגברת מרשה גריי, הם המממנים של התכנית. למרות זאת התקציב שלנו מוגבל מאד, ולשמחתי חלק גדול מהמורים והמרצים הסכימו להשתתף בשנת הפעילות הראשונה בהתנדבות מלאה. כולי תקווה שנצליח עם הזמן לגייס תורמים נוספים בכדי שנוכל להגדיל את התכנית מבחינת התכנים המוצעים, ולכלול בה כמות גדולה יותר של משתתפים.

האם היתה להקצאת המשאבים לטובת "תדרים" השפעה על הפעילות של מיתר?

אהרונוב: חלק גדול מהפעילות של מיתר בשנה החולפת הוקדש לפרויקט "תדרים". במהלך השנה שבה התקיימה תכנית המלגאים הבנו שיש הרבה מאד מוזיקאים צעירים שרעבים ללמוד ולנגן הרבה יותר מוזיקה עכשווית. פרוייקט תדרים נוצר במיוחד כדי לענות על הצורך הזה.

זה לא סוד שמוזיקאים וחובבי מוזיקה מוצאים לעתים קרובות את המוזיקה העכשווית כבלתי נגישה או לא ידידותית למשתמש. במיתר אנחנו מאמינים שהיא כן נגישה וכן ידידותית ברגע שלומדים להכיר אותה וליהנות ממנה ולא להירתע. המטרה שלנו גם באנסמבל וגם בפרויקט היא "להנגיש" את המוזיקה ולהפוך אותה לזמינה יותר גם למוזיקאים צעירים וגם לקהל הרחב.

מעבר למטרות שציינת, האם "תדרים" ישמש גם כעתודה של "מיתר" עבור פרויקטים שיצריכו הרכב גדול מהקבוע?

אהרונוב: בוודאי ובוודאי. שתי נגניות החליל של "תדרים", למשל, הצטרפו כבר השנה לפרויקטים של אנסמבל מיתר – לא כנגניות "אקסטרה", אלא כחברות בהרכב שנדרש לאותם הקונצרטים. התוצאה היתה נהדרת והן השתלבו להפליא.

האם יש בהקמת "תדרים" ניסיון למשוך קהל ע"י הרחבת הפעילות בזירת המוזיקה העכשווית/אלטרנטיבית – במובן של "If you build it, they will come"?

אהרונוב: אנחנו תמיד רוצים למשוך קהל חדש וסקרן שמתעניין במוזיקה שאנחנו מנגנים. פרויקט "תדרים" מורכב כולו מאותו הקהל החדש שלא מסתפק רק בלהיות קהל, אלא רוצה גם להכיר את המוזיקה מבפנים, לנגן אותה, ליצור אותה. הפרויקט לא נוצר מתוך צורך אנוכי של נגני מיתר, אלא מתוך ההבנה שהחשיפה למוזיקה עכשווית היא הכרח בגלל התדמית הלא נגישה שדבקה בה. אנחנו רוצים שקהל חדש יבוא ויגלה שלא רק שהשד לא נורא כל כך, אלא שהוא דווקא נעים ומעניין.

הכל טוב ויפה – אבל למוזיקאים צעירים יש סקרנות ונכונות שקשה למצוא, למשל, אצל מנויי הפילהרמונית. במלים אחרות, מה יש לעשות כדי להרחיב את הקהל ולא לסגור את הפעילות שלכם בנישה של "מוזיקה למוזיקאים"?

אהרונוב: תכניות הקונצרטים של מיתר לא מיועדות למוזיקאים בלבד. אני מודה שיש יצירות שדורשות מהמאזין הרבה יותר ריכוז והשתדלות מאשר חמישיית הפסנתר של הומל – שהיא יצירה משובבת נפש לטעמי, אבל לאו דווקא דורשת ריכוז עילאי בכדי ליהנות ממנה. אנחנו דואגים תמיד לתכניות שיש בהן יצירות שדורשות מהמאזין רק דבר אחד, והוא להישען אחורה בכסא שלו ולהניח לנו להוביל אותו בתוך הלונה פארק שנקרא "מוזיקה עכשווית".

פרויקט "תדרים" נועד לגרות את החושים של מוזיקאים צעירים שלעתים קרובות לא נחשפים למוזיקה הזאת במקומות שהם מגיעים מהם, באמצעות סדנאות, הרצאות ופעילויות. לכמה מוזיקאים ישראלים בגילאי 15-30 יצא לשבת באולם עם יוני סילבר ולצפות בפרטיטורות גראפיות שנראות כמו תרשים של תחנת חלל, ולהבין בסופו של יום איך כל זה הופך למוזיקה? דרך אגב, התוצאה היתה מדהימה. האנרגיה היתה כל כך מחשמלת, עד שיוני נאלץ לסיים את האילתור של הנגנים כי הם פשוט לא הצליחו להפסיק מרוב שהיו שקועים בתהליך. השנה היו לנו 21 משתתפים. אני מקווה שבשנה הבאה המספר יהיה לפחות כפול, וכך הלאה.

לגבי קהל שאינו עוסק במוזיקה, אני בעצמי מגלה פרצופים חדשים בכל קונצרט של מיתר. לפעמים אני מזהה מכרים שאין להם שום קשר למוזיקה עכשווית, אבל מתישהו, איפשהו, הם שמעו על מיתר ועל המוזיקה האחרת שאנחנו מנגנים והחליטו לבוא לנסות. לא מעט מהם מגיעים גם לקונצרט שאחרי ולקונצרט שאחרי.

לפני שנדון בתכניות עבור שנת הפעילות הבאה של "תדרים", נסה לסכם את הנוכחית. האם הצלחתם להגשים את היעדים שהצבתם בתחילת הדרך? אילו לקחים ומסקנות הופקו?

אהרונוב: קודם כל, גיליתי חבורה נפלאה של מוזיקאים צעירים, מוכשרים וסקרנים שלמדו בחשק רב והפגינו ענין גדול בכל פעילות שהוצעה להם. חוץ מזה למדתי שבאנסמבל שלי – שבו אני חבר כבר למעלה מחמש שנים – יש נגנים נהדרים (פרט שאני מודע לו בכל חזרה) שהם גם מורים נפלאים, נדיבים, חכמים ומסורים למקצוע ההוראה.

המסקנה החשובה האחת שלי מהשנה הזאת היא שיש לי שותפים אמיתיים לדרך שיצאנו אליה, החל בגלעד הראל, שהיה אחראי לרבים מהתכנים שעסקנו בהם והיה מדריך עיקרי להרכבים קאמריים, דרך כל שאר חברי האנסמבל: יוני גוטליבוביץ', רואי אמוץ, יונתן הדס וכמובן עמית דולברג, והמנצחים גיא פדר ויובל צורן, והמלחינים איל אדלר ודניאל בירו.

המסקנה השניה היא שאנחנו עושים דבר שהוא נכון וחשוב. אין עשיה מוזיקלית אמיתית ללא הוראה ויצירת דור המשך – 11 מלחינים שזוכים לשמוע את המוזיקה שלהם מבוצעת בזמן שהם כותבים אותה; מנצחים שזוכים לעבוד עם אנסמבל שרק יומיים קודם לכן ניגן בקונצרט שקצר שבחים את אותה היצירה שהם מנצחים עליה; נגנים שלומדים מנגנים אחרים יצירות תובעניות שאין להם לעתים קרובות כלים לפענח אותן לבדם – זאת הדרך היחידה לדאוג שהרמה הגבוהה תישמר ושגם בעוד כמה שנים תהיה לנו סצינת מוזיקה עכשווית חיה, ולפעמים אפילו בועטת (כשצריך).

אני חושב שכל המטרות שהצבנו בתחילת השנה לפרויקט "תדרים" הושגו, ואני גאה בתוצאה. זאת היתה שנת ניסיון, רק טעימה קטנה של מה שאני רוצה שניצור כאן עם הפרויקט.

אם כן, מה הלאה? האם בשנה הבאה צפויה הרחבת היריעה וגיוס חניכים חדשים, או שבינתיים המחזור הקיים ממשיך?

דולברג: נקיים סיבוב נוסף של אודיציות לקראת פתיחת העונה. אנחנו כבר יודעים על הרבה סטודנטים שמתעניינים בפרויקט.

בנוסף, הקיץ הקונסרבטוריון הישראלי חוזר הביתה, לבנין המחודש ברחוב שטריקר. אנחנו אנסמבל הבית של הקונסרבטוריון כבר מספר שנים, וכעת נפתח שם את המרכז למוזיקה אלקטרונית ועכשווית, בו נקיים קורסים, סדנאות והרצאות. רוב הקונצרטים שלנו בתל אביב יתקיימו באולם החדש של הקונסרבטוריון, וגם רוב הפעילות של "תדרים". כאנסמבל הבית, נקיים פעילות גם עם התלמידים של הקונסרבטוריון.

נקיים מספר סדנאות למלחינים, מבצעים ומנצחים עם אורחים מחו"ל: בינואר עם מלחין הבית החדש של האנסמבל, פיליפ לֶרוּ, שמלמד באירקם (פאריז) ובאוניברסיטת מקגיל שבקנדה. דניאל בירו (ויקטוריה, קנדה) יבוא גם בשנה הבאה לקיים פרויקט של מוסיקה אלקטרו-אקוסטית. פביאן פניסֶלו חוזר בפעם השלישית לסדנה וקונצרטים.

נקיים סדנאות גם עם יובל צורן, גיא פדר ועם הסגל של מיתר. הפעילות תהיה מאד אינטנסיבית!

אהרונוב: יהיו קורסים בנושאים של שירה, תנועה ואילתור; שני קונצרטים בביצוע חברי הפרויקט; ומרתון מסכם שכולו יוקדש למוזיקה שיחברו חברי הפרויקט לאורך השנה בעזרת חברי אנסמבל מיתר.

לסיום, עוד על המרתון הקרוב. האם זו תהיה הופעה של חברי "תדרים" בלבד, או משותפת עם מיתר? מי ינצח על "פיירו הסהרורי"?

דולברג: הקונצרט יהיה משותף ל"תדרים" ולמיתר, כאשר חלק מהיצירות תבוצענה ביחד. כל חלק בפיירו יבוצע ע"י אחד משלושת המנצחים של תדרים.

"בכורות" – קונצרט מרתון של אנסמבל מיתר ופרויקט "תדרים". 5 ביולי, לבונטין 7, 18:30. בתכנית: ביצועי בכורה ליצירות מלחיני הפרויקט; בכורות ליצירות מאת דניאל פטר בירו, אריק שפירא, דורון קאופמן ואיליה זילבלאט-שי; "פיירו הסהרורי".


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: