ראשי » Posts tagged 'עינת ארונשטיין'

Tag Archives: עינת ארונשטיין

קולות (ורגשות) מעורבים

מקהלות ביה"ס למוזיקה של אונ' ת"א שרות יצירות דתיות, ונעות בין הבטחה אמנותית למימושה / עמיר קדרון, 14.5.12

הקונצרט הרביעי מהסדרה הווקאלית של אונ' ת"א נפתח בפרק תהלים מ"ב מאת מנדלסון. לביצוע קדמו דברים שנשא המנצח, רונן בורשבסקי, שהוא גם המנהל המוזיקלי של סדרת הקונצרטים.

סדרה זו אינה מוגדרת רישמית ככזו הכוללת הסברים בצד המוזיקה, ולא ברור אם הצעד תוכנן מראש או נועד למלא את החלל שנוצר עקב צימצום התוכנית (פרקי התהלים של צבי אבני הושמטו סמוך למועד ההופעה). בורשבסקי התייחס בדבריו בעיקר אל היצירה הפותחת, ואף הדגים קטעים ממנה על הפסנתר – כל זאת בחן, בטעם רב ובגובה העיניים/אזניים. בשורה התחתונה, ניתן רק להצר על כי ההסברים ניתנו על קצה המזלג: בהחלט יש מקום להרחיב את היריעה.

לביצוע היצירה אוחדו מקהלות האקדמיה – הקאמרית והאורטורית. על אף שהתקבצו באולם קרוב ל-100 זמרים, נשא הביצוע אופי קאמרי, אינטימי וצנוע, ולא רק בשל המרת הליווי התזמורתי בפסנתר. בורשבסקי השכיל למתן את מסת הקולות ולהניח לעוצמה לפרוץ רק בסיום היצירה, ובכך היטה את קשב הקהל לרגעים יפהפיים כדוגמת השירה החרישית שחתמה את הפרק הראשון.

חובה לציין כי נחוצה עוד עבודה רבה: שירת הטנורים רפה וחלולה לרוב, וזו של חטיבת הסופרן מהוססת במשלב העליון. יתר הקונצרט הוטל על כתפי המקהלה הקאמרית לבדה (כ-20 זמרים), אשר בצלילה הבטוח והמאוזן הוכיחה את יתרונותיה על פני האורטורית, וזאת על אף "נחיתותה" המספרית. לא מן הנמנע כי בהינתן התנאים ההולמים, עשויה המקהלה הקאמרית להתפתח ולהתחרות בנקל אף בגוף מנוסה ומקצועי כמו האנסמבל הקולי החדש.

היצירה העוקבת היתה גם היא מאת מנדלסון – תהלים נ"ה. מסיבה כלשהי אצה לבורשבסקי הדרך, והוא הוביל את ההרכב בטמפו מהיר אשר גרע נתח ניכר מהפיוט הטמון בתווים. הדבר התבטא במיוחד בשירת הסולנית, הסופרן טלי קצף: ביחס להאזנות קודמות, התעוררה תחושה ברורה כי הזמרת נאלצת לרדוף אחר המנצח, ומתקשה לעמוד בפרץ. צליליה הגבוהים של קצף צלולים ומבריקים, אך לא די בכך, וחבל שלא ניתנה לה האפשרות להדגים מה באמת ביכולתה לעשות.

הקונצרט הסתיים במגניפיקט של ראטר (יליד 45'), ולשם ביצועו הצטרפה למקהלה תזמורת קרטר – התזמורת הסימפונית של האקדמיה. מדוע בחר ראטר להלחין את התפילה כמחזמר שעלילתו במערב הפרוע, תוך ניסיונות לחקות את ברנשטיין, קורנגולד ובריטן? מדוע שובצה היצירה בקונצרט? אולי מוטב להשאיר את הדיון בין כתלי האקדמיה.

הביצוע, על כל פנים, עשה חסד עם המוזיקה: התזמורת הפיקה צליל בהיר וקולח, ויש להחמיא במיוחד לנגן הקרן וֶולינטוֹם גבריאל עבור הסולו הנאה בפתח הפרק השלישי; המקהלה, לאור איכות הופעתה וכנרמז לעיל, עדיף כי תנעץ שיניים ביצירות ראויות מהמגניפיקט; וכצפוי, הסופרן עינת ארונשטיין (In Camera XV) הקסימה בשירה זכה ונטולת רבב.

לסיכום, מקהלות האקדמיה במפגן לא רע של יכולת, המצביע על עדיפות למקהלה הקאמרית ועל פוטנציאל שיתגשם במלואו לאחר ליטוש והמשך עבודה אינטנסיבית.

קונצרט מהסדרה הווקאלית במסגרת מפעל המנויים של ביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה, אונ' ת"א, 11.5.12. מנדלסון – תהלים מ"ב, נ"ה. ג'ון ראטר – מגניפיקט. מנצח: רונן בורשבסקי. המקהלה הקאמרית, המקהלה האורטורית והתזמורת הסימפונית של סיה"ס למוזיקה. סולניות: גוני כנעני, טלי קצף, עינת ארונשטיין. פסנתר: תבור גוכמן. עוגב: אלכסנדר גורין.