ראשי » Posts tagged 'טל גנור'

Tag Archives: טל גנור

יוצאים לדרך

חבלי לידה, מוזיקה נדירה, מצלול ייחודי והבטחה גדולה: רשמים ממופע הבכורה של אנסמבל ליריק  / עמיר קדרון, 21.1.12

המציאות החברתית-כלכלית-פוליטית שבה אנו חיים גורסת כי תרבות היא מותרות, אך כל אדם בר-דעת יסכים כי חברה שאין לה תרבות – אין לה רוח ואין לה עתיד.

מטרת הקדמה זו להדגיש את משמעות מופע ההשקה של אנסמבל ליריק: אין זה מובן מאליו שיתאגדו חמישה מוזיקאים צעירים להקמת הרכב, קל וחומר כזה שעוסק במוזיקה שגם בקרב שוחרי מוזיקה קלאסית נתפשת כעניין ליודעי ח"ן.

בצעד חכם, בחרו חברי "ליריק" לערוך את טבילת האש במרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל. מגמת המרכז לתת הזדמנות למוזיקאים בראשית דרכם ידועה; חשובה ממנה היא התאמתו של החלל האינטימי לחוויה המעודנת שמציע האנסמבל.

על סדר היום: מוזיקה מהמאות ה-16 וה-17. התוכנית המגוונת נערכה בטעם רב, וכללה מקבצי שירים שביניהם חצצו פרקי מוזיקה כלית. לאחרונים היה לרוב אופי ריקודי, ובכל אחד מהם הופנה זרקור לאחד מנגני ההרכב.

בקנצונה השלישית ("לה ברנארדינה") של פרסקובאלדי (1583-1643) זהר אמיר תירושי בחליליות על רקע קו הבאס של עמיתיו; בסדרת הווריאציות "Division" מאת סימפסון (1602-1669) תשומת הלב הוסטה אל אלון פורטל המצוין בוויולה דה גמבה; הצ'לנית ג'קי פיי הובילה ב-"Recercadas" של אורטיז (1510-1570) ועברה לפריטה מתונה בצמד ריקודים מאת קפסברגר (1580-1651), כדי לא להאפיל על צליליו הענוגים של אליאב לביא בלאוטה.

הופעתה של הזמרת ענת צ'רני היתה מופנמת בעיקרה: גם לאחר שקולה התחמם ונפתח, ביכרה למתן אותו. אמנם הסגנון והחלל מכתיבים שירה שהאיפוק נאה לה, אך דווקא ברגעים שבהם העזה  הזמרת לחצות את קו המצו-פורטה, נוסף לקולה ברק יפהפה.

אסופת השירים הראשונה היתה מאת למבר (1610-1696), וממנה בלט "Ombre de mon amant". השיר בנוי כרונדו, וכל חזרה על הנושא הראשון עוטרה בווקאליזות שנוכחותן לא התמצתה בתצוגת טכניקה רברבנית, אלא העידה על טעם טוב ומוזיקליות.

בהמשך הקונצרט שובצו שלושה שירים של דאולנד (1563-1626), בהם הדגימה צ'רני שירה זכה ביותר, שופעת כנות ורגש. גולת הכותרת של הערב היתה שני דואטים עם אורחת ההרכב, הסופרן טל גנור: "Two daughters" ("המלך ארתור", פרסל) ו-"Pur ti miro" ("הכתרת פופיאה", מונטוורדי). שילוב הקולות ערב לאוזן, בלשון המעטה. השירה החושנית העצימה עד מאד את היסוד האירוטי שבשני הקטעים, ולא נותר אלא לדרוש בתוקף ערב דואטים – ויפה שעה אחת קודם.

למען ההגינות יש לציין גם את הפחות טוב בקונצרט: ראשית, התדירות שבה נאלצו הנגנים לכוון את כליהם – הגבוהה גם ביחס למוכר בהופעות מסוג זה. שנית, הקראת קטעי הקישור. שיבוץ הסברים אודות המוזיקה והמלחינים הוא רעיון מבורך, אך חייב להתבצע בפניה ישירה ובלתי אמצעית אל הקהל, ולא כפי שנעשה בפועל.

כמובן שיש נסיבות מקלות – מדובר בהופעה הרשמית הראשונה של ההרכב, וחבלי הלידה צפויים. להוציא ההסתייגויות הנ"ל, הרושם מאנסמבל ליריק חיובי ביותר. מומלץ לעקוב אחר התפתחות ההרכב והופעותיו.

"אנסמבל ליריק", 18.1, פליציה בלומנטל. ענת צ'רני – שירה; אלון פורטל – ויולה דה גמבה וקולשון; אליאב לביא – לאוטה; ג'קי פיי – צ'לו; אמיר תירושי – חליליות וקולשון. אורחת – טל גנור – סופרן.