ראשי » Posts tagged 'דויד שמר'

Tag Archives: דויד שמר

ונאמר אמן

בפתח עונה חדשה, תזמורת הבארוק י-ם צוברת נקודות זכות ויוצרת ציפיות לקראת הקונצרטים הבאים / עמיר קדרון, 25.10.12

הקונצרט הראשון בעונה הנוכחית של תזמורת הבארוק (החולה המדומה, המלך ארתור) הוקדש לענקי הבארוק המאוחר – באך והנדל – ונפתח במיסה הלותרנית (מס' 234) של הראשון. כהקדמה למיסה, פצחה התזמורת בפתיחה לקנטטה מס' 49 – מבלי להבטיח רבות. זאת בעיקר בגלל חוסר איזון בין הכינורות הדומיננטיים לחטיבת הבאס, וכן בשל אי דיוקים בעוגב. על כל פנים, הצליל המגובש שהציגו הכינורות דבק עד מהרה ביתר הנגנים, וכבר בפרק הראשון של המיסה ניכר שיפור משמעותי בתזמורת.

החלק המוצלח ביותר במיסה היה פרק הגלוריה, שבמהלכו היטיב המנצח דויד שמר להתוות את חילופי הטמפו התדירים שבין קטעי המקהלה שופעי המרץ לאלו המופנמים של הסולנים. מבין הזמרים בפרק זה בלט הטנור דורון פלורנטין. התפקיד אינו רחב יריעה, אך גם לתוך מסגרת מצומצמת זו יצק באך די עומס על הזמר. פלורנטין, בקולו הזך והנאה, צלח בכבוד את הקווים המלודיים המתמשכים, תוך הקפדה על יציבות הקול ועל צלילותו.

הסופרן יעלה אביטל הגישה את "Qui Tolis" באורח שנוי במחלוקת, שניתן לתארו כקר – ועם זאת לא מנוכר, אלא כזה היוצר מתח לא צפוי בין שבריריות הקול לאיכות הנוקבת של השירה.

הזמרת הטובה במיסה – ובערב כולו – היתה האלט אביטל דרי, שקולה הבוהק והמלטף עורר התפעלות ביופיו.

לצד המעלות הרבות, צצו במהלך המיסה בעיות לא מבוטלות: ריפיון של חלק מהזמרים, נגינה סולנית שאינה רהוטה, והפרת האיזון בין הקולות לתזמורת. מנגד, כל אלה היו כלא היו בחלק השני של הקונצרט, וכך נכונה הנאה רבה לקהל מה"דיקסיט דומינוס" של הנדל.

המיתרים זהרו, וכמוהם ההרכב הקולי – מקבץ משובח של קולות גמישים ובהירים – במיוחד חטיבת הסופרן שהפליאה לעשות ב-"Iuravit Dominus "; הדואטים של יעלה אביטל והדס פארן-אסיה קרנו אור; דויד שמר הבריק בעיצוב הבוטה של ה-"conquassabit".

אם כן, תזמורת הבארוק התחילה את העונה ברגל ימין, וזה המקום להמליץ ולהרחיב מעט על הצפוי הלאה: בקונצרט הבא (3-6 בנובמבר) תנגן התזמורת את גרסאות ויוואלדי ופרגולזי לסטאבט מאטר, וכן את הסלבה רג'ינה של האחרון. התכנית אולי שגרתית, אך עם צמד זמרים מצוין – עינת ארונשטיין ואלון הררי – ההנאה מובטחת.

ב-4-8 בדצמבר יצטרפו לתזמורת, בין היתר, נגני הצ'מבלו המעולים יזהר קרשון ומרינה מינקין. הקונצרט יעמוד על הקשר שבין ויוואלדי לבאך, ובמרכזו הקונצ'רטו לארבעה צ'מבלי שעיבד האחרון על-פי עמיתו.

סמוך לסוף השנה האזרחית יתקיים הקונצרט המסקרן של העונה: ההרכב הקולי "נביאי הקוויטה" יבצע עם התזמורת, לראשונה בארץ, את "יוסף ואחיו", אופרה שהלחין מנהל ההרכב, עילם רותם, על-פי מודל אופרות הבארוק הראשונות. על זאת ועוד – באתר התזמורת ובדף הפייסבוק שלה.

"תהלים" – קונצרט פתיחת העונה של תזמורת הבארוק ירושלים. מנצח: דויד שמר. זמרים: יעלה אביטל, הדס פארן-אסיה, שמרית ציפורן, שקד בר – סופרן. אביטל דרי, אלה וילהלם – אלט. דורון פלורנטין, אליאב לביא – טנור. יאיר פולישוק, יואב וייס – באס. בתכנית: באך – מיסה לותרנית בלה מג'ור; הנדל – דיקסיט דומינוס. קונסרבטוריון ת"א, 24.10.12

מחלה צרפתית

החולה המדומה בביצוע תזמורת הבארוק ירושלים – מעורר תיאבון לעוד / חגי אברבוך, 3.4.12

גם מי שלא מכירים את מרק אנטואן שרפנטייה (1643-1704), מכירים אותו למעשה. הפרלוד ל'טה דאום' שלו מככב כפתיח האירוויזיון (ובכלל זו יצירה נאה שראוי להתענג עליה) ומהווה דוגמה לא רעה לכתיבה המלודית הקלילה והיפה של מלחין זה. לא לעתים קרובות מזדמן לשמוע בארוק צרפתי בארץ, וברוכה היוזמה של תזמורת הבארוק ירושלים לבצע את הבלט הקומי 'החולה המדומה'.

למחזה המקורי של מולייר הוסיף המלחין שרפנטייה אינטרמדיות מוסיקליות שאינן בהכרח קשורות לעלילה:  פרולוג הרועים והרועות, לדוגמה, אינו אלא שרשרת דברי שבח חסרי כל מעצורים ללואי ה-14, ואין לו קשר של ממש לעלילה הקומית שרקח מולייר.  פרולוג זה, שלוש האינטרמדיות ודואט אופראי חביב בין אנג'ליק, בתו של החולה המדומה ואהובה, קליאנט, המתחזה למורה לזמרה, הם שבוצעו על ידי תזמורת הבארוק ירושלים והזמרים, ובמיוחד עבור ההפקה הוסיפה המשוררת הילה להב קטעי קישור שבוצעו על ידי ששון גבאי. החוליה החסרה היחידה הייתה המנצח אנדרו פארוט, שביטל את הגעתו ברגע האחרון, עקב מחלת אמו.

ביטולו של אנדרו פארוט כנראה משמעותי במקרה זה. אולי לא היה די זמן לדוד שמר לעבוד עם תזמורתו: הוא ניצח מן הצ'מבלו, ובתחילה לא היה אנסמבל של ממש בין חלקי ההרכב האינסטרומנטלי, וגם לא עם הזמרים. פה ושם אף ניכרו זיופים קטנים. התמונה השתפרה ככל שהתקדם הקונצרט והגיעה לשיאה באינטרמדיה השנייה: להקת צועניות מתאספת לרכך את לבו של ארגן, ואולי להועיל לבריאותו. המוסיקה אינה סוערת אלא עדינה מאוד, וכאן קיבלנו שירה צלולה, עדינה ומענגת של שלוש הסופרניות וליאור-לביד לייבוביץ' על תקן אישה צוענייה רביעית (עם פרח מתבקש בשיער). לכרמית נתן קול בעל גוון כהה מעט, וקולה של עפרה הורביץ-זנתי מעט יותר חד ו-'זכוכיתי.' הן כאן, והן במהלך הקונצרט בלטה במיוחד ענת עדרי בתור פלורה בפרולוג הרועים והרועות, ובתפקיד אנז'ליק, בתו של החולה המדומה. לעדרי קול מתוק להפליא וגישה טבעית לחינניות הבארוק הצרפתי. מתבקש לשמוע אותה עוד ברפרטואר מסוג זה.

ששון גבאי מבריק ככל הניתן בקטעי הקישור הבנאליים ומייגעים מעט, בתפקיד ליצן (פולישינל) המציג את המתרחש, וכמובן על תקן החולה המדומה עצמו, המפריד בין המאהבים המציגים מולו "אופרה חינוכית" כביכול. זו סצנה חמודה ואפקטיבית, מזיגה נעימה של משחק קומי ושירה מדויקת. בסופו של דבר מקבל החולה המדומה הסמכה לרפואה מידי שאר הזמרים והעסק כולו מסתיים ברעש לבבי.

לסיכום – חסרונות: מבחינה ווקאלית, הגברים שבחבורה עדיין לא בז'אנר, הקולות שטוחים רוב הזמן וההבעה אטומה מעט ולא מתקשרת עם הקהל. באופן כללי, לעתים קרובות לא הייתה תחושת אנסמבל עם התזמורת, שגם בה התחוללו פה ושם זיופים קלים אך בולטים.

יתרונות: הזמרות, ובראשון ענת עדרי. ששון גבאי עצמו, עם תזמון קומי משובח, וההזדמנות לשמוע בארוק צרפתי משובח. יש לקוות לעוד קונצרטים כגון אלה, מבלי שיהיו מושפעים מביטולים של הרגע האחרון. תזמורת הבארוק ירושלים, בניצוח דוד שמר, ביקשה לעמוד בגבורה באתגר וכשהצליחה – התוצאה עוררה את התיאבון למנה נוספת, שהפעם תותקן כהלכה.

תזמורת הבארוק ירושלים. "החולה המדומה" – 28.3 במרכז ענב. מנהל מוסיקלי ומנצח: דוד שמר. סופרניות: ענת עדרי, כרמית נתן, עפרה הורביץ-זנתי. טנורים: ליאור לביד-לייבוביץ', דוד נורטמן, טל קוך. באס: גיא פלץ.