ראשי » Posts tagged 'אלה וסילביצקי'

Tag Archives: אלה וסילביצקי

מסתורין ואינטימיות

קונצרט סיום קליל של מקהלת האופרה הישראלית – עם סולנית מעניינת – ושתי הפתעות / חגי אברבוך, 19.7.12

הייתה תחושה ביתית במשכן לאמנויות הבמה ביום שני, ה-16 ביולי: מקהלת האופרה הישראלית בגובה העיניים, בליווי פסנתר בלבד. לליווי כזה יש יתרונות וחסרונות. מי שמחפש בומבסטיות – לא ימצא אותה כאן. מי שמבקש לשמוע את הקולות הפנימיים, ולהתענג על כל פרט ופרט בשירה – יבוא על סיפוקו. ישי שטקלר, המנצח, נתן הסברים קצרים בין הקטעים. תנועות ידיו עגולות, אוספות אליו את הזמרים, ולעיתים הן נעשות תובעניות. יותר עוצמה. יותר רכות. הזמרים והזמרות נענים לו. מדי פעם התחלפה השירה בקטעי פסנתר לארבעה ידיים: הפינאלה הכרומטי מאוד לסימפוניה מס' 2 מאת צ'ייקובסקי, בעיבוד המלחין עצמו, או ארבעה מתוך חמישה קטעים קלים לפסנתר מאת איגור סטרווינסקי. אלה בוצעו היטב על ידי אלכסנדר איבנוב ואיתן שמייסר, אך קטעו את הרצף הווקאלי, בזמן שהאוזן ביקשה לשמוע עוד מן המקהלה הזו. בנימה אישית, ציפיתי מאוד לשמוע מעט מתוך "תפילת ערבית" מאת רחמנינוב, אחת היצירות היפות ברפרטואר למקהלה א-קפלה, והתאכזבתי מהיעדרה של זו.

הקונצרט נע בין קטעים ידועים, כגון מקהלת הפתיחה מתוך יבגני אונייגין, והמחולות הפולובציים הבלתי נמנעים, שהושרו בלהט וברעננות, ובין כמה פחות מוכרים, כגון שירי קורסק המעט פשטניים של גאורגי סבירידוב, או קטעי מקהלה אופוס 15 של רחמנינוב, שנעו בין פטריוטיות משעשעת ויופי צרוף, בעיקר כשהמלחין בא לתאר את מרחבי הטבע, והסקציות השתלבו להפליא ברגעי פיאנו אחידים, מרוממי נפש.

אלה וסילביצקי, סופרן שכבר עשתה חיל באופרה סטודיו ובתפקיד סרוויליה בהפקה של הקאמרית הקיבוצית ל-"רחמי טיטוס" מאת מוצרט, קיבלה ארבעה קטעי סולו, חלקם מהידועים ברפרטואר, כגון "אל תשירי יפהפייה" של רחמנינוב והווקליזה המפורסמת. היא ניחנה בסופרן לירי עדין ואלגנטי, עם גוון זוהר שהפך מעט אוורירי במנעד הגבוה, אך לא איבד מיופיו. כשהניחה לדפי התווים בשיר האחרון, "כמה טוב כאן", הפגינה נוכחות בימתית וקסם נעורים שובה לב. בהחלט אשמח לשמוע אותה שוב על במה זו.

ולסיום: שתי הפתעות נעימות במהלך קונצרט זה. תחילה, הפרק הראשון מן הקנטטה "יוחנן מדמשק", הידועה גם כ-"רקוויאם רוסי". זהו האופוס מס. 1 של סרגיי טאנייב, ומה ששמענו עורר רצון עז לחוות את היצירה בשלמותה – כמו גם שאר יצירות של המלחין הרוסי בן המאה ה-19, שהיה כפי הנראה יותר מאשר מורה קשוח לקונטרפונקט והלחנה למלחינים ידועים ממנו, כגון צ'ייקובסקי ורחמנינוב (שהקדיש לו את הסימפוניה השנייה המופלאה שלו, שגם אותה לא מבצעים כאן די הצורך). המוסיקה נבנית מקונטרפונקט מורכב, ולכאורה אקדמי, אל שיא מדיטטיבי צורב ועמוק, כמתבקש ביצירה העוסקת בהתבודדות ובמעבר מן החיים אל המוות. אותה עוצמה, הן במוסיקה, והן באיכות הביצוע, ניכרה בקטע המוסיקלי החשוב הנוסף בקונצרט – הפרק השלישי מסימפוניית תהילים של סטרווינסקי: היה זה עונג מיוחד לשמוע את התפתחות הפרק המורכב והיפה הזה ואת המרקם הקולי החשוף, בליווי פסנתר בלבד. ברגעים מסוימים מחקים הזמרים דנדוני פעמונים כבדים, תוך שימוש בהברות הטקסט (תהילים ק"נ, בלטינית). נדרשת אחידות גוון ודיוק כדי שייווצר הרושם הנכון, והביצוע של מקהלת האופרה היה עוצר נשימה, לא פחות.

"מסתרי הקול הרוסי"' יום שני, ה-16 ביולי: מקהלת האופרה הישראלית, אלה וסילביצקי- סופרן, אלכסנדר איבנוב, איתן שמייסר – פסנתר, ישי שטקלר – מנצח.