ראשי » Uncategorized » מנגינת החלילית

מנגינת החלילית

פוסטים אחרונים

In Camera XV אולם אסיא אירה ברטמן אלה וילהלם אלה וסילביצקי אליאב לביא אנסמבל המאה ה-21 אנסמבל ליריק אנסמבל מיתר אריאל טושינסקי בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה ברכה קול גוסטבו פורטה גיא פדר גלעד הראל גן-יה בן-גור אקסלרוד דויד זבה דויד שמר דורון פלורנטין דניאל אורן דניאל סטרכילביץ' האופרה הישראלית האנסמבל הקולי החדש הלן גרימו המקהלה הקאמרית המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל הפרויקט הקאמרי הישראלי הרביעיה הדורית התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל גנור יאיר פולישוק יזהר קרשון יעלה אביטל ירון רוזנטל כרמית נתן כרמן לה בוהם לה טראוויאטה לה טרוויאטה לירן קופל מוזיאון תל אביב מוזיקה נובה מיכל טל מימה מילוא מנפרד הונק משה אהרונוב נועם צור נטע היבשר נעה פרנקל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית סול גבטה סימפונט רעננה עינת ארונשטיין עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני עמית דולברג ענבר סולומון ענת צ'רני פליציה בלומנטל קארין שיפרין קובי מלכין קלייר מגנאג'י קרין הוכמן רביעיית היידן הישראלית רואי אמוץ רועי שילוח ריגולטו רפאל סקורקה שירי הרשקוביץ שלאגר שלישיית ירושלים תזמורת הבארוק ירושלים

קטגוריות

בעיצומן של הכנות לקראת שלוש תוכניות שונות, מתפנה נגנית החליליות ענבר סולומון לשוחח מעט על החיבור הלא שגרתי בין מוזיקה עתיקה לעכשווית ועוד / עמיר קדרון, 17.12.12

ענבר סולומון, נגנית חליליות המחלקת כיום את זמנה בין ישראל וגרמניה, שם היא מסיימת תואר שני בביצוע באקדמיה למוזיקה בנירנברג בהדרכת ירמיאס שווארצר. במקביל, לומדת בת"א לקראת תואר שני במוזיקולוגיה. את התואר הראשון בביצוע בהדרכתה של ברכה קול, השלימה באקדמיה למוזיקה שבאונ' ת”א, ובנוסף למדה שם פסיכולוגיה. חברה בהרכב הבארוק "In Camera XV" ובהרכבים שונים, תוך דגש בשילוב מוזיקה עתיקה עם מוזיקה בת זמננו.

בד"כ חלילית נתפסת ככלי שמיועד לילדים שמחילים ללמוד מוזיקה, או במקרה הטוב כשייכת לנישת המוזיקה המוקדמת. באיזה אופן את עומדת להפריך את הדעות הקדומות ברסיטל הקרוב שלך?

קודם כל, זה נכון שחלילית היא כלי נהדר לכל מי שמעוניין להתחיל ללמוד מוזיקה, כך שאני לא רוצה להפריך זאת, אלא להוסיף שהחלילית היא גם כלי נפלא להתמחות בו. הישירות והבלתי אמצעיות של הכלי מאפשרות לשדר דרכו מנעד אדיר של רגשות ומצבים, מנעד שרק הלך והתפתח לאורך ההיסטוריה; רפרטואר החלילית משתרע ממוזיקת סוף הרנסנס, דרך הבארוק על שלל סגנונותיו ועד יצירות בנות זמננו, המותחות את אפשרויות הפקת הצליל והביצוע בכלי. ברסיטל שלי אני מתכננת להדגים זאת ע"י יצירות מכל התקופות, המשקפות את מגוון היכולות של החלילית לתיאור רגשות, תמונות וחזיונות חוץ מוזיקליים: שירת הציפורים, סערת הים, קונכיות, חיי הטבע, סיפורים מיתולוגיים ורגשות אנושיים.

ניתן לומר שהרפרטואר העכשווי מפצה על הזנחת החליליות בתקופה הקלאסית והרומנטית?

כן, אפשר לנסח את זה ככה… כמובן שמדובר במוזיקה אחרת ובהקשר ותיפקוד אחר בתוך אנסמבל או תוכנית קונצרט, אבל כן, בעשורים האחרונים חלה התעניינות גוברת בחלילית ככלי אידיאלי לביצוע מוזיקה מודרנית, מה שמושך הרבה מלחינים לכתוב יצירות המתבססות על התכונות הייחודיות של הכלי.

מה זאת אומרת "חלילית ככלי אידיאלי לביצוע מוזיקה מודרנית"?

החלילית היא כלי הנשיפה בעל מהירות התגובה והרגישות הגבוהה ביותר, ולכן ניתן להפיק ממנה צלילים גם כאשר מכניסים אוויר מועט יחסית או בלחץ איטי. הרגישות של החלילית לשינויים העדינים ביותר באצבוע, בנשיפה או בארטיקולציה יוצרת מנעד עצום של אפקטים. אחת היצירות שאנגן ברסיטל שלי, Weeds in ophelia's hair של המלחין הגרמני רולף ריהם, משתמשת בדיוק בתכונות הללו: יש ביצירה צלילים רבים שהווליום שלהם הוא קצת מעל מה שהאוזן האנושית מסוגלת לתפוס, צלילים שהארטיקולציה שלהם היא בסוף הצליל (במקום בהתחלה כמו בנגינה המסורתית), גליסנדי של שמיניות טונים ועוד ועוד…

אילו עוד יצירות נשמע ברסיטל?

בתחום המודרני נשמע את "Weaver of fictions" של המלחינה האוסטרלית ליזה לים, הכתובה לחלילית גנסי אלט ומשתמשת בצבע המיוחד של חלילית זו; וכן יצירתו של המלחין היפני דאי פוג'יקורה, "Perla" לחלילית בס, המתבססת על האוברטונים הרבים שניתן להפיק בחלילית כה נמוכה. בגזרת המוזיקה העתיקה יש שני קונצ'רטי של ויוואלדי – "La tempesta di mare" ו-"Il Gardellino", יצירתו היפהפיה של קופרן "Le rossignol en amour", "הזמיר האנגלי" מאת ואן אייק, ואריאציות של רוניוני על המדריגל "Vestiva i colli" של פלסטרינה, וטריו סונטה של טלמן, שבה כל פרק מתאר אישה אחרת. אני שמחה שברסיטל ינגנו איתי חבריי היקרים נטע היבשר (חלילית) ואבינעם שלו (צ'מבלו), ומצפה לכך.

את לא חוששת שקהל פוטנציאלי יירתע מרסיטל שיש בו נוכחות ניכרת של מוזיקה מודרנית?

כן, זה בהחלט הימור ואני מודעת לכך שזה עלול להרתיע חלק מהקהל. אני מקווה שלא יותר מדיי אנשים יירתעו מכך, כמובן… בעיניי, מוסיקה עתיקה ומוזיקה חדישה כל כך מנוגדות ולכן משלימות זו את זו, כך שזה מגוון את הקונצרט.

האם יש באמת סיבה לחשוש, או שהיצירות העכשוויות שבחרת נגישות וקליטות?

המטרה שלי בקונצרט היא להפעיל את הרגש, הדמיון והמחשבה של הקהל. לרוב, הפעלה של אנשים לא קורית מתוך "איזור הנוחות" שלהם – כדאי להפגיש אותם עם סגנונות לא מוכרים. לכן מובן החשש ממשהו שלא נשמע מוכר. אני מאמינה שהיצירות, למרות החדשניות שלהם, אכן נגישות ומרגשות – אפילו אם הן משהו שהקהל אינו רגיל אליו – ואולי דווקא בגלל זה.

בדומה לרוב המוזיקאים, את נמצאת לא מעט בחו"ל. כיצד מתקבלת שם המוזיקה העכשווית?

כן, אני נמצאת הרבה בחו"ל – בעיקר בגרמניה, שם אני מסיימת תואר שני בביצוע. במהלך השהות שם נחשפתי לעשייה אדירה, הן באקדמיות והן בגופי הביצוע, של מוזיקה עכשווית ופרוייקטים מיוחדים. כמובן שזה לא מעט גם בזכות התמיכה התקציבית שפרויקטים כאלו מקבלים שם. בעקבות זאת, מוזיקה מודרנית מקבלת את החשיפה הראויה לה והופכת נגישה לקהל הרחב. כך רואים שלצד פעילות של מוזיקה קלאסית ועתיקה, ישנן הפקות רבות של מוזיקה עכשווית ובשל החשיפה הזו, הקהל יותר מורגל אליהן ופתוח לרעיונות חדשים.

הרסיטל מציין את סיום לימודי התואר השני בגרמניה, שאותו השלמת במקביל ללימודים בארץ. כיצד זה התאפשר?

אני שמחה על שיכולתי להמשיך לגור בארץ ועדיין לעשות את התואר הזה – האקדמיה בה אני לומדת מאוד התחשבה בי, ונתנה לי את האפשרות הזו. אני לומדת שם בפורמט של "בלוקים" – נוסעת אחת לחודש וחצי לגיחה של שבוע בערך, עושה שיעורים, כיתות אמן וקונצרטים ואז חוזרת לארץ. יש מי שיגיד שזה חיסרון, לא לראות את המורה שלך על בסיס שבועי או דו שבועי, אבל אני מרגישה שבשלב בו אני נמצאת (תואר שני), הפורמט הזה נתן לי המון: חינך אותי לעבודה עצמאית, להכין הכל לבד, וכמו כן – פיתח את היכולת להתגמש ולתקן דברים בזמן קצר, יום-יומיים לפני קונצרט. הרבה אנשים הופתעו מצורת הלימודים הזו ולא שמעו עליה בעבר, ואני חייבת להגיד שזו נראית לי אפשרות שאקדמיות למוזיקה צריכות לשקול כמסלול לימודים לצד המסלולים הקונבנציונליים.

אילו אפשרויות נפתחו בפנייך במסגרת הלימודים בחו"ל?

נחשפתי להרבה פרויקטים מרתקים – גם במוזיקה עתיקה וגם במוזיקה עכשווית – שלא הייתי יכולה להיחשף אליהם כאן. לדוגמא, פרויקט של חילופי סטודנטים עם האקדמיה לאמנויות בציריך – שלושה ימים אינטנסיביים של עבודה על כ-30 יצירות מהרנסאנס ומהבארוק המוקדם, ונגינה בקונסורט של 17 חליליות, כולל חליליות גרוס-בס וסוב-בס שהן די נדירות.

חוץ ממוזיקה עתיקה ניגנו גם קצת מוזיקה עכשווית, דוגמת הוואריאציות של קייג' – כל אחד קיבל תפקיד ויכל להתחיל לנגן באופן חופשי, כאשר לאט לאט יצאנו מן האולם בו נערך הקונצרט, התפזרנו ברחבי האקדמיה לפי מסלול שהוגדר מראש, ובהדרגה חזרנו לאולם. זו הייתה חוויה עבורנו ועבור הקהל, לצאת מהמסגרת של האולם, ולשמוע פרגמנטים קצרים של להיטי המוזיקה הקלאסית מכל עבר במסדרונות וחדרי האקדמיה.

לנגן בהרכב כל כך גדול זו חוויה מיוחדת שנגני חלילית אינם חווים לעתים קרובות, כי חלילית אינה כלי תזמורתי. אני מאוד מקווה שאוכל להביא את ההרכב המיוחד הזה לארץ ביום מן הימים, ומתרגשת מהאירוח הראשון שלי של מוזיקאית מחו"ל – החליליתנית קרולין האוזן.

בנוסף, זכיתי להשתתף בפרויקט "מוזיקה לבית" (Musik für ein Haus) באקדמיה בנירנברג, ששיאו היה קונצרט פתוח של 4 שעות, שהורכב מתחנות רבות שהקהל יכל באופן חופשי לעבור ביניהן. אחת התחנות היתה מוזיקה של המרצה להנדסת קול באקדמיה, והיוותה שילוב בין הקלטה למוזיקה חיה: לפני הקונצרט הוא הקליט אותנו (קבוצה של נגני חלילית) מנגנים צלילים ארוכים, ובקונצרט הוא שילב את האקורדים שנוצרו בהקלטה עם סימפול שלנו מנגנים את אותם צלילים בזמן אמת, כך שנוצרה מוזיקה יפהפיה שהיא קומבינציה של כלי מאוד חם וטבעי עם מוזיקה אלקטרונית.

תחנה אחרת התבססה על מכשיר שמעבר לגובה ועוצמה של צליל מסויים, הוא נותן פידבק צלילי: לפעמים צליל מתכתי, לפעמים מאוד עמום, גבוה, נמוך… אופי הצליל היה רנדומלי, וניסינו לנגן בחליליות בגבהים שונים ולהוציא אפקטים שונים על מנת לראות מה יפעיל את המכונה. מימד נוסף שנכנס למשחק היה האקוסטיקה – התחנה הזו היתה במסדרון המרכזי הרחב, המאופיין בהד מאוד חזק – כך שניסינו לשחק גם עם מיקומים שונים בתוך החלל הזה.

כל הפרויקטים הללו היו עבורי מרתקים ופותחי אופקים. למדתי מהם הרבה, ולדעתי, האקספרימנטים האליאטוריים הללו מהווים גם חוויה מגבשת להרכב (בכל סגנון מוזיקה) – כי לומדים להרגיש מתי מישהו ינגן, מה הוא ינגן ולאט לאט נוצרת מוסיקה מתוך התחושה המשותפת של האנרגיות שבמרחב.

בדומה למוזיקה העכשווית, גם סצינת המוזיקה המוקדמת חזקה יותר באירופה – אם כי בארץ ההתפתחות של התחום נמצאת בתאוצה. כשאת משווה בין הדברים, האם יש לזירה המקומית יכולת להתחרות בזו שבחו"ל?

במהלך הלימודים היה לי העונג לשמוע, ללמוד ואף לנגן עם הרכבים ונגנים מהטובים באירופה. אני יכולה בכיף גדול לפרגן לעמיתי הישראלים – חלק גדול מהם יידעו לתת שואו ברמה בינלאומית גם על בימות אירופיות! קיבלתי פידבק מצוין (בגרמנית!) על ההרכב In Camera XV בו אני חברה, וגם על נגנים והרכבים מוצלחים נוספים. אולי את היקף הפעילות בארץ יהיה כדאי להעלות בכדי להתחרות עם היקף הפעילות של המוזיקה העתיקה בחו"ל, אבל גם כאן אני אופטימית, כי המצב משתפר כל הזמן וקמים הרכבים חדשים ברמה גבוהה.

מה נשמע במופע הקרוב של In Camera XV?

אחרי כמה תוכניות בהן חשפנו את הקהל למלחינים פחות מוכרים מהבארוק ומהרנסאנס, הלכנו הפעם על תוכנית המציגה בעינינו את המיטב של המאה ה- 18: טלמן ובאך מהצד של מוזיקת הבארוק, לעומת בניו של באך המבשרים את הקלאסיקה. בין השאר ננגן את סוויטת המים היפהפיה של טלמן, המתארת את הגאות והשפל של נהר ההמבורג, את האריה המפורסמת של י.ס. באך, "Schafe können sicher weiden" מתוך קנטטת הציד, אריה של קארל פיליפ עמנואל באך, סינפוניה ברה מינור של וילהלם פרידמן באך ועוד.

לאור הפלישה אל ראשית הקלאסיקה, יש לכם עניין למתוח את הגבול הלאה ולהתנסות, נאמר, בנגינת היידן ומוצרט?

כעיקרון – למה לא? למעשה שאר חברי ההרכב מבצעים מלחינים אלו במסגרות אחרות, ונטע ואני כנגניות חלילית נשמח להתנסות ברפרטואר הזה, שאינו חלק מהרפרטואר הקבוע שלנו ולכן בוודאי יעשיר את ההתנסות המוזיקלית שלנו. הכל תלוי, כמובן, איך זה נשמע: גם ביצירות עתיקות אנו נאלצים לעשות שינויים מדי פעם, על מנת להתאים אותן להרכב שלנו וכדי שהן יצלצלו טוב (ואם יצירה כלשהי ממש לא מתאימה, אנחנו פשוט מוותרים עליה) – ואותו דבר גם לגבי התקופה הקלאסית כמובן.

שקלתם להתנסות גם במפגש של עתיק ועכשווי, בדומה למה שתערכי ברסיטלים שלך?

מכיוון שברוב התוכניות שעשינו עד עכשיו התמקדנו בתקופה או סגנון ספציפי של הבארוק, אנחנו מרגישים שיש לנו עוד הרבה מקומות, תקופות וז'אנרים לחקור במסגרת המוזיקה העתיקה. עם זאת, בעיניי מוזיקה עכשווית יכולה להישמע מצויין בכלים עתיקים, ומכיוון שאני מקווה שההרכב יפעל עוד שנים רבות, אני חושבת ומקווה שנגיע גם לשלב מוזיקה עכשווית באחת התוכניות שלנו

כאמור, מלבד הרסיטל והמופע עם ההרכב, תנגני בקרוב תכנית שמתמקדת בצמד חליליות, וגם בה שילוב של עתיק וחדש. במה היא נבדלת מהרסיטל הראשון?

נכון שהשילוב בין מוזיקה עתיקה ועכשווית בתוכנית אחת אינו דבר נפוץ, אבל כאן נגמר בעיניי הדמיון בין שתי התוכניות. ברסיטל שלי החיפוש הוא אחר משהו משותף למוזיקה עתיקה ועכשווית – כיצד כל אחת מהן מתארת, בדרכה, אלמנטים חוץ מוזיקליים (רגשות, תמונות). לעומת זאת, בקונצרט הדואו, הנושא את הכותרת "מכאן ומשם", נקודת המבט היא הפוכה: אנחנו מביאות את המוזיקה העתיקה והחדישה זו מול זו, כשני קטבים / ניגודים. זוהי תוכנית בעלת כמה צירים מרכזיים: מוזיקה עתיקה מול חדישה, מוזיקה מישראל מול מוזיקה מגרמניה, מלחינות מול מלחינים.

אחד הדברים המעניינים בתכנית הוא מוזיקה שנכתבה במיוחד עבור הדואו. תארי את הנסיבות.

התחלתי לעבוד עם פורום המלחינות הישראלי לפני כשנתיים. האמת היא שכמו הרבה דברים טובים, זה התחיל די במקרה – פגשתי את אלונה אפשטיין במסדרונות האקדמיה בת"א, ולאחר שיחה קצרה היא סיפרה לי שהיא מפיקה פרויקט המשלב מוזיקה עתיקה וחדישה- "המנחה המוזיקלית לאנייזי" – יצירות חדשות המתבססות, כל אחת בדרכה, על ארייה מתקופת הבארוק המאוחר. שמחתי להשתתף בפרויקט, והצעתי לערוך הרצאה וקונצרט לפורום, על מנת להדגים את אפשרויות הכתיבה לחלילית והמצלולים לכלי זה. בשנה שחלפה לאחר מכן נפגשתי עם המלחינות, הצגתי להן את החליליות השונות והדגמתי אפקטים שניתן ליצור באמצעותן. במקביל, נרקם הפרויקט "מכאן ומשם", ושמחתי על כך שהשותפה שלי, נגנית החלילית הגרמניה קרולין האוזן, תגיע לארץ. סיפרתי על כך למלחינות המצוינות הגר קדימה, אלונה אפשטיין, הילה טמיר-אוסטרובר ועדיה גודלבסקי, הזמנתי אותן לכתוב יצירה לפרויקט ולשמחתי הן נרתמו בהתלהבות למשימה.

22 בדצמבר, 25 בינואר: "תמונה ודימיון במוזיקה לחלילית" – יצירות מהבארוק ומזמננו. אורחים: נטע היבשר, אבינעם שלו / נינה סובלמן.

27 בדצמבר: "גאות ושפל" – ההרכב In Camera XV ינגן יצירות מאת טלמן, באך ובניו.

4-6 בינואר: "מכאן ומשם" – ענבר סולומון וקרולין האוזן ברסיטל חליליות ובו להיטי בארוק לצד יצירות מודרניות ועכשוויות, מהן שנכתבו במיוחד עבור המבצעות.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: