כך שרות כולן

נציגות "מיתר – אופרה סטודיו" בקונצרט על טהרת מוצרט; וגם מבזק חדשות על שינויים והפתעות בעונת האופרה  / עמיר קדרון, 18.10.12

זמן רב חלף מאז פקדו זמרי האופרה-סטודיו את מרכז המוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל. במחזור 2008/9 נערכה במקום סדרה בת חמישה מופעים, כל אחד ממוקד בנגזרת מסוימת מתולדות האופרה. על אף ההצלחה האמנותית, הקהל לא נהר בהמוניו, וכנראה זו הסיבה לגניזת המיזם.

לפיכך, הופעת המחזור הנוכחי בתכנית מבטיחה שכולה מוצרט, עוררה ציפיות גבוהות. לאור התוצאה, ראוי כי הכפפה תורם שנית, כך שהכישרונות הצעירים יזכו לחשיפה ולצבירת זמן במה – והקהל יכיר את העתידים, אולי, לכבוש את זירת המוזיקה.

הקונצרט הגדוש כלל למעלה מ-20 קטעים, ולמרות אורכו, התחושה היתה שחלף ביעף ויכול היה להימשך הלאה. אמנם התכנית לא בוצעה תמיד על הצד הטוב ביותר, אך בהחלט היו בה רגעים של קסם מוזיקלי צרוף, והבונוס – אהבתו המידבקת של דויד זבה למוצרט. זבה, מנהל הסטודיו, הנחה את המופע באורח מרתק, וכרגיל, הפליא ללוות את השירה בפסנתר.

ראשונה עלתה לבמה דניאלה סקורקה, והתמורות הניכרות בקולה יוצרות עניין רב לעקוב אחר התפתחותה. מהאזנות קודמות (אריאדנה בנקסוס, מצטייני האקדמיה) זכור קול פעמוני וקל, והנה בזמן שחלף נוספו נדבכי צבע ועומק, המעשירים את הקול ומעניקים לו אופי בוגר. יפה במיוחד היתה שירתה של הזמרת בארייה "Zeffiretti lusinghieri" (אידומנאו), שהוכיחה כי לצד השינויים, הקול משמר את הגמישות, הזוהר והשקיפות שבהם בורך עד כה.

מלהיבה עד יותר היתה פרשנות הזמרת ל-"Una donna a quindici anni" (כך עושות כולן), ובה תצוגת משחק – קולי ופיזי – טובה מאד. לצד סקורקה, מעניין מאד היה להתרשם מכניסתה של שירי הרשקוביץ לנעלי אותה דמות בארייה "in uomini". מדובר בקולות שונים בתכלית, וייתכן כי בזה של האחרונה אין הקלילות המזוהה עם דספינה, אך שתי הזמרות הוכיחו את התאמתן לתפקיד.

איכויות הקול של הרשקוביץ – ברק עז, נופך דרמטי, גמישות ועסיסיות – התבטאו במלואן ב-"Padre, germani" (אידומנאו). השימוש בעוצמת הקול היה מעט נדיב ביחס לצרכי החלל הצנוע, אך זו תופעה אופיינית ונסלחת, ובמקרה זה אולי נבעה מכניסתה של הזמרת לעובי הקורה מבחינה דרמטית. אכן, האופן בו התוותה הרשקוביץ את מצוקת הדמות עורר רושם עז.

עוד מפי הזמרת נשמע צמד דואטים – אולי פסגת הערב – עם המצו שי בלוך. ראשית התגוששו הבנות ב-"Via, resti servita" (נישואי פיגארו), ומייד אחריו, להדגמת השפעתו מרחיקת הלכת של מוצרט, שלפו ציפורניים בדואט המריבה מתוך "שלמה המלך ושלמי הסנדלר". מה יש לומר? עונג צרוף! שני קולות בשרניים, שירה מכל הלב, משחק עירני ובעיקר הנאה גלויה מיצירת מוזיקה. נהדר!

הגוון הכהה של בלוך היה דומיננטי בדואט "Ah, guarda, sorella" (כך עושות כולן) וכן בשלישיית הגבירות שבתחילת "חליל הקסם". כסולנית, התמודדה הזמרת בגבורה עם "Deh, per questo istante" (חסדי טיטוס). כרגע ניכר כי טרם השתלטה ב-100% על הארייה: הקו הקולי לא היה בטוח, והשירה לא די נקיה; יחד עם זאת, התשתית מצוינת – מנעד רחב ונאה בכל טווח, חום, יכולת הבעה – כך שברור כי בלוך עוד עתידה להנפיק ביצועים טובים מזה.

פנים אחרות של תחום המצו ייצגה ענת צ'רני (אנסמבל ליריק), בקול שונה לחלוטין מזה של בלוך: לירי, בהיר ופעמוני. אין הולם מקולה הרענן והמתוק עבור "Voi che sapete" (נישואי פיגארו), ובהמשך גילמה בצורה מעניינת ומצחיקה את דורבלה (כך עושות כולן) ב-"Smanie implacabili". הרצ'יטטיב המקדים זהר בברק הזעם, ואילו בארייה נענתה צ'רני לכפל המשמעות שבמוזיקה: סערת רגש נוגעת ללב מחד, היסטריה נלעגת מאידך.

ובינתיים בבית האופרה

סמוך להופעת בנות הסטודיו, הוציאה האופרה הישראלית הודעה לתקשורת ששמה קץ לחרושת השמועות (המבוססות) אודות השינויים בעונה. אם כן, פסטיבל האופרה במצדה לא יתקיים הקיץ, כך שעל מנת לצפות בטורנדוט נמסה בלב המדבר, ייאלץ הקהל להמתין לקיץ העוקב.

ביטול אחר הוא זה של "הנוסעת", אחת האופרות המסקרנות של העונה. זו תידחה לעונת 2014/15, ובמקומה נשלף נשק יום הדין: טראוויאטה. בין אם מדובר בהפקה השנויה במחלוקת (אם להתבטא בעדינות) שהוצגה רק לפני כשנה וחצי, או באחת מקודמותיה (הבעייתיות בפני עצמן), הרי שזה פיתרון מקומם – ומבריק מבחינת שיווק. הקהל, רובו עדר בורגנים מנומנם ונטול טעם מוזיקלי, הרי לא יסרב לטראוויאטה; האופרה הישראלית, מצידה, יכולה להציג את המהפך כיוזמה להרחיב את חגיגות ה-200 להולדת ורדי. מושלם.

ומכאן לחדשות הטובות: פעילות נרחבת מתוכננת לאופרה-סטודיו השנה, ושיאה בשלוש הפקות. הראשונה תהיה הצגת שתי האופרות הקצרות של מנוטי, "המדיום" ו"הטלפון"; בהמשך תצטרפנה "דון פסקואלה" ו"האחות אנג'ליקה".

מומלץ בחום, אם כן, לעקוב אחר הפירסום ולהתרשם מחופן הכישרונות המאכלסים את הסטודיו. הניסיון מוכיח כי דווקא במסגרת הצנועה והקאמרית רב הסיכוי להיתקל בעשיה מוזיקלית נלהבת ומלהיבה מזו שבד"כ נצפית בבית האופרה.

"הנשים של מוצרט", המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל, 17.10.12. פסנתר והנחיה: דויד זבה. משתתפות: הדר איציקוביץ', שירי הרשקוביץ, יעל סייג, דניאלה סקורקה, הדר עטרי – סופרן; שי בלוך, ענת צ'רני: מצו סופרן.

בתכנית: קטעים מתוך נישואי פיגארו, אידומנאו, חסדי טיטוס, דון ג'ובני, כך עושות כולן, האימפרסריו, חליל הקסם; "Als Luise", "Der Zauberer"; הללויה מתוך "Exsultate, jubilate".