שלא ייגמר לעולם

ערב מענג בחברת קול מופלא ושלל אריות ולידר שכמעט אין להיתקל בהם במחוזותינו / עמיר קדרון, 9.1.12

זמרת המצו הצעירה הגר שרביט סיימה לימודיה באונ' ת"א לפני כשנה וחצי, ומאז היא נמצאת לרוב באירופה – בדומה לרבים ממוזיקאינו. על כן הרסיטל (6.1, פליציה בלומנטל) שהספיקה לדחוס לביקור המולדת האחרון שלה היה הזדמנות נדירה להתרשם מהתפתחותה.

התוכנית נפתחה בשלוש אריות בארוקיות. אף כי הביצוע לא היה מושלם, מאפייני הקול הוכיחו כי הסגנון הולם את שרביט להפליא. בארייה "As with rosy steps the morn" ("תיאודורה", הנדל) עוררה האיכות הקטיפתית-מלטפת של הקול התפעמות; ב-"Qui del sol" ("הגר וישמעאל", סקארלאטי) הרשימו יציבותו וצלילותו; וב-"Parto inerme" ("Betulia liberata", מוצרט) היה זה הגוון העז והביטוי הדרמטי הנחרץ. בנוסף לאלה, מצטיין הרגיסטר העליון של הקול בברק מעודן, והדובדבן שבקצפת הוא התחתון, בעל גוון בּוּצ'י כהה ויפה להפליא.

מעניין כי בארייה של סקארלאטי נקטעו הפראזות הממושכות – עניין שייפתר עם תירגול והתנסות עד למיקום נכון של הנשימה – ואילו דווקא בזו של מוצרט היטיבה הזמרת למתוח את ה-"parto" הפותח והבלתי-נגמר. בשלוש האריות הורגש היסוס מסוים בקדנצות, כאילו טרם גובש עיצובן הסופי. כאמור, להוציא פגמים אלה, חטיבת הבארוק של התוכנית הותירה רושם חיובי והבטחה עצומה.

עוד מהחלק הראשון של הערב ראוי לציון השיר הקצר של מוצרט "Als Luise", בו שוב זכתה שרביט להציג את יכולתה הדרמטית הסוחפת. מבין חמשת שירי שוברט שחתמו חלק זה, ייחרת בזיכרון "Der Zwerg", שהושר באורח מצמרר.

עוד מנה גדושה של חוויות מוזיקליות מלהיבות נכונה לאחר ההפסקה, בדמות שני שירים מאופ. 2 של שנברג: "Erwartung" ו-"Schenk mir". נגינתו המדויקת של קארל פיליפ ז'וֹנֶה התלכדה בשירה הממוקדת-נוקבת, והתוצאה היפנטה את הקהל. מדהים!

מגוון מקסים של הלכי רוח סיים את הקונצרט בקובץ השירים "Banalités" של פולנק, ובעקבות התלהבות הקהל נוספו שני הדרנים. בזאת – ועם רצון עז לשמוע עוד ועוד – נחתם סופית הערב. לאור ההתפעלות מהתכנים ומאופן הגשתם, נותר רק לקוות שלא יחלוף זמן רב מדי עד הביקור הבא של הגר שרביט בארץ.