ראשי » Uncategorized » צעק(נו)תה של מהגוני

צעק(נו)תה של מהגוני

פוסטים אחרונים

In Camera XV אולם אסיא אירה ברטמן אלה וילהלם אלה וסילביצקי אליאב לביא אנסמבל המאה ה-21 אנסמבל ליריק אנסמבל מיתר אריאל טושינסקי בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה ברכה קול גוסטבו פורטה גיא פדר גלעד הראל גן-יה בן-גור אקסלרוד דויד זבה דויד שמר דורון פלורנטין דניאל אורן דניאל סטרכילביץ' האופרה הישראלית האנסמבל הקולי החדש הלן גרימו המקהלה הקאמרית המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל הפרויקט הקאמרי הישראלי הרביעיה הדורית התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל גנור יאיר פולישוק יזהר קרשון יעלה אביטל ירון רוזנטל כרמית נתן כרמן לה בוהם לה טראוויאטה לה טרוויאטה לירן קופל מוזיאון תל אביב מוזיקה נובה מיכל טל מימה מילוא מנפרד הונק משה אהרונוב נועם צור נטע היבשר נעה פרנקל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית סול גבטה סימפונט רעננה עינת ארונשטיין עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני עמית דולברג ענבר סולומון ענת צ'רני פליציה בלומנטל קארין שיפרין קובי מלכין קלייר מגנאג'י קרין הוכמן רביעיית היידן הישראלית רואי אמוץ רועי שילוח ריגולטו רפאל סקורקה שירי הרשקוביץ שלאגר שלישיית ירושלים תזמורת הבארוק ירושלים

קטגוריות

רגשות מעורבים בעקבות "עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני"; וגם – קומץ תהיות לקראת פסטיבל האופרה במצדה / עמיר קדרון, 19.1.12

בימים אלו מציגה האופרה הישראלית את "מהגוני". עיון בסקירות שפורסמו עד כה מעלה כי ההיבט הבימתי של ההפקה שנוי במחלוקת – וטוב שכך. זאת משני טעמים: קודם כל, כיוון שמעשה אמנות באשר הוא, מן ההכרח שיעורר תגובות לכאן ולכאן, שאחרת אין בו טעם.

הסיבה השניה היא שמטרת האופרה היא לעורר פולמוס. התוכן, על אף שעודנו בר תוקף, התיישן: הקהל קהה החושים אדיש לזעקת המחאה של ברכט; כאן נכנסת לתמונה המוזיקה של וייל, שבחריפותה הכוח לנער את תודעת הצופה – אך לא בביצוע הנוכחי; והנה מגיע תיקון לא צפוי בדמות החיזיון הבימתי.

הבמאי עמרי ניצן (מסע אל תום האלף; הילד חולם) והמעצבים מיכאל קרמנקו, אבי יונה בואנו ושי בונדר (בהתאמה: תפאורה, תאורה ווידאו) יצרו מהגוני מבעיתה של ניאון ופלסטיק, בנוסח הזוהר המזויף של לאס וגאס. הסאה הוגדשה באורות מרצדים ובהקרנות וידאו מעוצבות בגסות מכוונת, עד כי הצופה המסונוור חש בעל כורחו סלידה ומיאוס. האם זו היתה כוונת המעצב? אין ספק שזו היתה כוונת המשורר, ולפיכך – הצלחה.

הקוץ באליה הוא הכוריאוגרפיה, שאינה עולה בקנה אחד עם הישגי המעצבים: היא בנאלית ומבוצעת ברישול. כמו כן, בתמונות רבות תנועת המקהלה, הניצבים וחלק מהסולנים לוקה בהיסוס – כאילו טרם הפנימו לאן עליהם להתקדם ובאיזה אופן.

הבעיה העקרונית של הפקת "מהגוני" היא הפער האמור בין הנראה לנשמע. עם כל הכבוד להצלחת הבימוי, באופרה עסקינן – המוזיקה ניצבת לפני הכל ומעל הכל. במקרה שלפנינו התהום שבין המצוי לרצוי מעוררת תרעומת יתרה, כי התשתית קיימת, ויש בה הבטחה רבה: צוות הזמרים טוב ברובו. וולפגנג שוואינינגר (ג'ים מהוני) ריגש מאד בארייה הקודמת להוצאה להורג והרשים לאורך כל האופרה; את חבריו גילמו בהצלחה גיא מנהיים, ולדימיר בראון ונוח בריגר (רבאק, תנו לו תפקידים גדולים יותר!) – שלושה זמרים המוכרים היטב לקהל הישראלי, ותמיד נעים לשמעם; טארה ונדיטי (בגביק) הייתה מצוינת בנכלוליותה, וכמוה גם יוהאנס פון דואיסבורג (מוזס). החוליה החלשה היחידה בצוות, למעשה, היא מריסול מונטלבו (ג'ני). בתוכניה כתוב כי הרפרטואר שלה כולל את לולו וג'ילדה, לא פחות! כיצד קול קטן ודהוי כזה מסוגל להתמודד עם חומרים כאלה? ניחא. אין לצפות שהכל יהיה מושלם, ודאי לא במחוזותינו.

על ההפקה מנצח דייויד שטרן (קבלריה/פליאצ'י), מנהלה המוזיקלי של האופרה. התיאום בין הנגנים לנעשה על הבמה לקוי בחלק מהאנסמבלים הגדולים, אשר תלו על בלימה, ועם זאת, התזמורת מפגינה מיומנות באקלקטיקה הצינית – כמעט אנטי-אופראית – של וייל.

דא עקא, שהבסיס המוזיקלי יורד לטימיון בגלל מערכת ההגברה. אין חדש בידיעה שנעשה שימוש בהגברה בבית האופרה, אלא שהפעם יש לה נוכחות חסרת תקדים. נדמה כאילו הרימו ידיים באופרה והודו שהאולם פגום מיסודו, ושאין לאל ידם של טכנאי הסאונד להביא תיקון, על כן כל שנותר הוא לסובב את כפתור הווליום למקסימום – אזנו הערלה של הקהל הלבנטיני ממילא לא תבחין בתרמית.

ובכן, לשקר אין רגליים! ההגברה מסלפת את הצליל באורח גס: כל עוד זמר ניצב מול הקהל ניתן להתרשם מהופעתו, אך כל תזוזה לעומק הבמה או שינוי זווית כבר משבשים במידה ניכרת את הקרנת הקול. האבסורד הוא שגם התזמורת הוגברה (שלא לצורך), ופעם אחר פעם האפילה על הסולנים. ניתן לומר בדוחק שיש במקרה הפרטי של "מהגוני" מקום ל'סאונד סינתטי', אבל בהפקת האופרה הישראלית הלכו עם זה רחוק מדי ובאופן מגושם ולא מקצועי. מי נתן את ההוראה? מה יעלה בגורל ההפקות הבאות? והאם אפסה התקווה לחוות בארץ אופרה כפי שהיא אמורה להישמע? למוניץ התשובות.

עוד דבר על סדר היום: הפקת "מהגוני" שווקה כתגובת האופרה למחאת האוהלים ותמיכתה בה, לא פחות. יתרה מזאת, בתמונת הסיום הוקרנו פראפראזות עוקצניות על סיסמאות המאבק של הקיץ האחרון. המחווה נאה, אבל האם באמת ניתן לקבלה כפשוטה? על כך תהה גם המשקיף בכתבתו, ויש להוסיף: בל נשכח כי בראש בית האופרה ניצבים אנשים שספק אם שיקולים אמנותיים מנחים את צעדיהם; הפער בין כיסיהם התפוחים לשכר הרעב של המקהלה, למשל, ידוע משכבר. במחילה מכבודם – מה לאופרה הישראלית ולצדק חברתי, לעזאזל?

"עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני", 17.1, האופרה הישראלית. מנצח: דייויד שטרן. משתתפים: טארה ונדיטי (בגביק), מריסול מונטלבו (ג'ני), וולפגאנג שואינינגר (ג'ים), ויסנטה אומבואנה (פאטי), יוהנס פון דואיסבורג (מוזס), גיא מנהיים (ג'ק/טובי), נוח בריגר (ביל), ולדמיר בראון (ג'ו), אפרת אשכנזי, אלה וסילביצקי, איילה צימבלר, לימור אילן, נעמה גולדמן ויעל לויטה (זונות), רוויטל חכמוב (פסנתרנית באר), מקהלת האופרה והתז' הסימפונית ראשל"צ.

דנה והכבשים

במקביל להצגת "מהגוני", פצחה האופרה הישראלית במירוץ לקראת הפקת "כרמן" במצדה בקיץ הקרוב. להלן קטעים נבחרים מהמידע שהופץ לתקשורת. איך אומרים? "לא נגענו":

"…קמפיין […] בכיכובה של דנה אינטרנשיונל שמזמזמת מתוך כרמן את האריה הידועה לאמ'ור [הטעות במקור] ומסיימת במשפט "שנית דנה לא תיפול""

"בנוסף לכך, נציג בירושלים […] האופרה "לה טרויאטה""

"הגודל של הפרויקט […] 200 מלצרים לערב […] התפאורה בנויה כחלק מהטבע והנוף כולל הרים וגבעות חול, אותם אנחנו משנעים […] מסילת ברזל עם רכבת, 10 סוסים, 10 חמורים, 30 כבשים, 6 כרכרות צועניות, 3 כרכרות מפוארות."

מה נאמר ומה נגיד… רכבת, זה טוב ליהודים?


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: