עתיקה כחדשה

שיחה עם איילת קרני – נגנית חליליות ונציגת ההרכב "מוזיקה מונדנה", המגיע לביקור מולדת בתוכניתו "In Stile Moderno" / עמיר קדרון, 18.2.12

איילת קרני החלה את לימודי המוזיקה בתיכון ויצו חיפה, וסיימה בהצטיינות תואר ראשון בירושלים. השתלמה בביה"ס הגבוה ע"ש מנדלסון בלייפציג, שם למדה גם אבוב בארוק. כעת משלימה תואר מאסטר במוסיקה בסקולה קנטורום בשווייץ בהדרכת קורינה מארטי, ואבוב בארוק בהדרכת קתרינה ארפקן. הופיעה  בשווייץ, ארה"ב, אנגליה, גרמניה, צרפת, אוסטריה ובארץ. הקליטה לקול המוסיקה ול-BBC. זכתה במלגת ממשלת שווייץ, פרס נשיא האקדמיה בירושלים, מלגות קרן אמריקה ישראל ועוד. השתתפה בכיתות אמן ובסדנאות למוסיקה עתיקה בירושלים, בגראץ ובפרייבורג. ניגנה עם תזמורת חיפה, תזמורת האקדמיה בירושלים, בארוקדה, אנסמבל "אנטיק", והופיעה בפסטיבל הנדל (לונדון), פסטיבל מוסיקה עתיקה (ברייטון), הפסטיבל למוסיקה קאמרית בירושלים ופסטיבל אבו-גוש.

מתי ואיך הוקם "מוזיקה מוּנדָנה" – ומה משמעות השם?

ההרכב הוקם לפני כשנה וחצי. כשהגעתי לבאזל חיפשתי אנשים שיהיה כיף לנגן איתם, ליצור יחד, ולחלוק מחשבות ורעיונות דומים לגבי מוזיקה. למזלי ב"סקולה קנטורום" אפשר לפגוש ולהכיר מוזיקאים מכל העולם. התחלנו שלושה – רני אורנשטיין בצ'מבלו, מירון אנדרס בוויולה דה גמבה ואני, ומאז כבר ניגנו תכניות מגוונות וצירפנו עוד אנשים.

"מוזיקה מונדנה" הוא מונח שמוזכר ע"י בואת'יוס, פילוסוף מהמאה השישית לספירה. ניתן לפרש אותו כ"מוזיקה של הספירות" או "מוזיקה של היקום". אהבנו גם איך שהשם מצלצל…

לפני כשנה הופעתם בארץ – את, רני ומירון; הפעם יצטרפו כרמית נתן ומיכאל אלי. האם מדובר בחיבור חד פעמי לצורך ביקור זה, או שזהו ההרכב העדכני והקבוע?

הבסיס של ההרכב קבוע, ואנחנו תמיד שמחים להכיר ולנגן עם אנשים חדשים. בתכנית הקרובה ננגן עם מיכאל, שנמצא איתנו בבאזל, והוא חבר קרוב ושותף. אנחנו מאד שמחים גם על ההזדמנות להופיע עם כרמית, שהיא זמרת מצוינת, והיא תשיר איתנו בקונצרט נוסף שיתקיים בשווייץ. חברה נוספת בהרכב היא קולין אורמונד, כנרת צרפתיה, שאנחנו מקווים שתצטרף אלינו בביקורים הבאים בארץ.

השלישיה שהיא גרעין ההרכב אחראית במשותף לניהולו האמנותי?

את ההרכב ייסדנו רני ואני, ואנחנו מאמינים בשיתוף פעולה מלא של כל חברי ההרכב.

כיצד הורכבה תכנית הקונצרט?

רצינו לבצע תכנית מהבארוק האיטלקי המוקדם, תקופה מאד מיוחדת בתולדות המוזיקה. זו מוזיקה שהייתה ונשארה חדשנית: אם במאה ה-16 המרקם המוזיקלי היה רב קולי, והעניין היה במיזוג מושלם של הקולות השונים זה בזה, בתחילת המאה ה-17 באיטליה נוצרו יחסי כוחות חדשים בין הקולות, ששינו את כללי המשחק ואיפשרו מבע דרמטי יותר. בתקופה זו הוצגו האופרות הראשונות, ובמקביל התפתחה המוזיקה האינסטרומנטלית ונעשתה וירטואוזית ונועזת. רצינו לשלב בתכנית מוזיקה ווקאלית עם אינסטרומנטלית, ולהראות את הפנים המגוונות של ה"סגנון המודרני"- שהוא דרמטי ונועז אך גם קומוניקטיבי ומדבר היישר ללב.

אילו מלחינים ויצירות אנו עומדים לשמוע?

נפתח ונסיים עם מדריגלים מאת מונטוורדי, אחד המלחינים הגדולים והחשובים של התקופה, שכתב את אחת האופרות הראשונות. בהמשך נשלב מדריגל של פלסטרינה, ואחריו דימינוציות מאת רוניוני ודה סלמה – אלו 2 גרסאות כליות המתבססות על המדריגל, אך מוסיפות עליו הרבה צלילים והופכות אותו ליצירה כלית וירטואוזית. זוהי דוגמה מעניינת למקור ממנו צמח "הסגנון המודרני", שלמרות היותו חדשני ופורץ דרך, הוא מבוסס על יסודות מוזיקליים מתקופת הרנסאנס.

בנוסף תבוצע קבוצת יצירות מאת פרסקובלדי, שפעל ברומא ונחשב לאחד מנגני המקלדת הגדולים בהסטוריה. כמו כן נבצע יצירות של מלחינים נוספים בני התקופה שפעלו באיטליה – מרולה וקפסברגר.

התוכנית מייצגת נישה מאד מובחנת של הבארוק, וגם בביקורכם הקודם התמקדתם בטווח מוגדר: מוזיקה מחצר לואי ה-14. האם זה נעשה מתוך רצון להתנסות במגוון חומרים, או שיש כאן איזה תהליך של חיפוש אחר "מגרש ביתי" שיהיה סימן ההיכר של ההרכב?

שאלה מעניינת. קודם כל, לגבי "מגרש ביתי": השאיפה שלנו היא "להרגיש בבית" בכמה שיותר סגנונות. בעיניי, תהליך של עשיית מוזיקה הוא חיפוש מתמשך ולימוד מתמיד. אני לא רוצה להצטמצם לגבולות של איזשהו סגנון אחד, אלא להכיר כמה שיותר, ולנגן לקהל מגוון בלתי נדלה של תכניות.

עד עכשיו הופענו כהרכב בתכניות של מוסיקה מהמאות ה-16, ה-17 וה-18 ומארצות שונות, ואני מקווה שזה יילך ויתרחב. בבאזל תחומי העניין שלנו רבים ומגוונים – אני משתלמת בתכנית של ימי ביניים-רנסאנס, מנגנת גם באבוב בארוק ובשום (אבוב ימי-ביניים); רני מנגן על צ'מבלו ומשתלם בנגינה על פסנתרים היסטוריים; מירון מנגן על פידל (כלי קשת מימי הביניים והרנסאנס) בנוסף לנגינה על ויולה דה גמבה, ומתעסק במוזיקה עכשווית ובאימפרוביזציה חופשית; מיכאל, בנוסף להיותו נגן לאוטה, הוא גיטריסט וירטואוז; גם כרמית שרה מגוון רחב מאד של סגנונות.

לגבי ההתמקדות בסגנון האיטלקי המוקדם בקונצרט הקרוב, אני רואה בקונצרט חווייה מוסיקלית ואסתטית שהיא קצרה יחסית, ולכן יש מקום להעמיק בזמן זה בסגנון אחד. גם שיטת הכיוון של הצ'מבלו משחקת תפקיד בבחירת התכנית.

מעניין שממש לפני זמן קצר היו כאן שתי הופעות סמוכות של מוזיקאים צעירים – אנסמבל ליריק ו-"קאמרה 15" – שעסקו בחומרים חופפים לאלו שנשמע במופע שלכם. כמובן שמוקדם לבשר על תחילתו של טרנד, אבל מהיכרותך את הנעשה באירופה – בארוק מוקדם זה הדבר הבא?

מה שבטוח, הבארוק המוקדם באמת היה פעם "הדבר הבא". וגם היום המוזיקה הזו מקבלת מקום יותר מרכזי – היא מלאה ברגש ובקונטרסטים, קומוניקטיבית, ומושכת הן מבצעים רבים לבצעה בקונצרטים, והן קהל.

מהיכרותי את הסצינה באירופה, נראה שזה חלק ממגמה יותר רחבה לחדש את הקאנון. יש הרבה מלחינים ויצירות שהוזנחו שלא בצדק, והביצוע ההיסטורי מנסה לתת להם במה בימינו.

אגב, מגמה זו מרחיקה לכת אף יותר, ומגיעה גם לתקופות קדומות בהרבה – אני למשל לומדת ומבצעת מוזיקה מימי הביניים, מהמאה ה-13 והלאה…

עם כל השמחה על הפופולריות הגוברת של המוזיקה הנידונה, נדמה שעדיין יש צורך "לתווך" בינה ובין הקהל. בכוונתכם לשלב הסברים בקונצרט?

אנו מודעים לצורך הזה לקרב בין הקהל למוזיקה "חדשה" – אלו הרי לא יצירות שבנאדם ממוצע מזמזם לעצמו במקלחת… כמובן שנשלב הסברים בתכנית.

כרגע נוח לפחות לגרעין ההרכב לעבוד יחד, מעצם הלימודים באותה מסגרת. כיצד ייראו פני הדברים כאשר כל אחד ייצא לדרכו?

החיים באמת מאתגרים… אנחנו בתהליך של בניית ההרכב, ומקווים שנבנה אותו מספיק יציב כך שיחזיק מעמד לטווח ארוך.

באיזו תדירות אתם מופיעים באופן כללי – והאם יש לכם עניין להגיע ארצה לעתים תכופות יותר ממה שקורה בפועל?

זה מאד משתנה. עכשיו זו תקופה עמוסה בקונצרטים, למשל. ביצענו ואנחנו מבצעים מספר תכניות שונות במקביל.

כרגע רוב הקונצרטים שלנו הם באירופה, אבל הבית שלי בישראל ואשמח ליצור המשכיות ולהופיע יותר בארץ. כמובן שזו גם שאלה של כיסוי ההוצאות של כרטיסי טיסה וכו'. נשמח אם יתאפשר להגיע לכאן יותר.

בביקור הקודם שלכם שברתם את "מונופול המרכז" על המוזיקה המוקדמת בהופעתכם במצפה רמון. זה אמנם נשמע מתנשא, אבל האם התגובה אליכם ואל המוזיקה היתה שונה בפריפריה, הצמאה לתרבות?

אנחנו אוהבים לנגן במקומות שונים ולקהלים שונים, ומאמינים שהמוזיקה שלנו יכולה להגיע לכולם. מאד שמחנו לנגן במצפה רמון – האווירה השלווה והקסם של המדבר הם תמיד חוויה מיוחדת.

בבוקר הקונצרט ניגנו לילדי בית הספר של מצפה רמון. בסוף ההופעה הם באו וראו את הכלים, שאלו שאלות, וגם ניסו קצת לנגן בכלים וחוו את המוזיקה מקרוב. זה היה מפגש מרגש גם לנו וגם להם.

זה נכון שבפריפריה יש פחות אירועי תרבות, אבל בהתאם לכך יש פחות היכרות ומודעות לפוטנציאל של האמנות. אלו דברים שהולכים יד ביד – ככל שיש יותר תרבות, תקציבים, השקעה, וחינוך לכך- יש גם דרישה לתרבות מצד האנשים.

מתי ייערך הביקור הבא של מוזיקה מונדנה – ומה נשמע בו?

כנראה שנבקר שוב בפברואר הבא. אנחנו עדיין מגבשים רעיונות: מוזיקה אנגלית, או אולי באך? ואולי הפתעה נחמדה…

הקונצרט "In Stile Moderno" של אנסמבל "מוזיקה מונדנה" – מיצירות הבארוק האיטלקי המוקדם – יתקיים ב-24-25 בפברואר.