ניאו-בארוק

לקראת הופעת הבכורה של "אנסמבל ליריק", הזמרת ענת צ'רני מספרת על שורשי חיבתה למוזיקה עתיקה, על האהבה ללידר, ומעט על תוכניותיה לעתיד / עמיר קדרון, 11.1.12

ענת צ'רני, ילידת ישראל. בוגרת ביה"ס למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה באונ' ת"א, שם למדה אצל פרופ' מירה זכאי ופרופ' תמר רחום. במסגרת לימודיה הופיעה ברסיטלים ובקונצרטים רבים, חלקם הוקלט ל"קול המוסיקה". זכתה במלגת הצטיינות של ביה"ס בוכמן-מהטה בשנים 2008-2011, ובפרס בתחרויות השירה של ביה"ס ב-2011. הופיעה עם "אנסמבל מיתר", "קאמרטה" ו"בארוקדה".

ההרכב שבמסגרתו תשירי נקרא "אנסמבל ליריק". אם טרחתם למצוא כותרת, מותר להסיק שלא מדובר בחבורה שמתקבצת אד-הוק, אלא בלידתו המשמחת של הרכב בארוק חדש?

הקונצרט יהיה הופעת הביכורים של ההרכב. אנחנו מקווים שהעבודה שלנו תניב פירות ושתהיינה עוד הזדמנויות להופיע יחד. הרכב נגנים עצמאי זה דבר מורכב, במיוחד כשמדובר בחומרים מתקופת הבארוק, אשר כתובים בצורה פחות מוגדרת ומובנת בניגוד לחומרים מאוחרים יותר. סגנון הכתיבה הזה מאפשר לנו לפעול בצורה יותר חופשית ולפרש את המוסיקה בדרכים שונות. יחד עם זאת, העבודה עמוקה יותר וגם איטית יותר כי החופש והמבחר יכולים לבלבל. חשוב לא ללכת רחוק מדי וע״י כך ללכת לאיבוד.

מי ומה בקונצרט?

נגן הוויולה דה גמבה אלון פורטל, נגן הלאוטה אליאב לביא, הצ'לנית ג'קי פיי, אמיר תירושי בחליליות, ותתארח הסופרן טל גנור. נבצע שירים מאת דאולנד, מונטוורדי, סטרוצי ומישל למבר, וביניהם גם יצירות כליות.

כיצד התגבשה תוכנית הקונצרט?

החיבור למוסיקה נעשה בשנה שעברה דרך חברתי Elodie Fonard, זמרת צרפתיה המתמחה בבארוק. היא שלחה לי חומרים שלא הכרתי קודם. התאהבתי באופי הייחודי של המוסיקה, בצורת השירה השונה במקצת מההפקה האופראית אליה אני רגילה.

לאחר שביצעתי שיר מאת מישל למבר בסדנת "מחוות היסטוריות" בשנה שעברה, והתמקדתי בשירה ובקישוטים המתאימים לתקופה, הרגשתי צורך להעמיק את הידע והיכולת שלי בסגנון. יש במוסיקה הזו המון חופש ומקום לביטוי עצמי, והיא במקום מסוים מזכירה לי ג'אז…

באשר להופעה הקרובה, היה לי ברור שיש לשלב כלים עתיקים כמו ויולה דה גמבה ולאוטה. החיבור עם נגן הוויולה דה גמבה אלון פורטל, אותו הכרתי בהפקת "דידו ואניאס" של הבארוקדה, היה טבעי ומתאים.

לתחושתי, יש בנישה הטרום-באכית עומק רב; היא מוכרת מאד בעולם – והגיע הזמן שתפרח גם בארץ.

מה החזון שלך להרכב? איפה היית רוצה לראות אותו, נאמר, שנה מהיום?

אני מקווה שתהיה לנו הזדמנות להופיע בפסטיבלים בארץ ובחו״ל, ולשתף פעולה עם מוסיקאים מהתחום – וגם שלא מתחום הבארוק. אנחנו באמת אנסמבל אינטימי וקטן, ואני מקווה שעם הזמן נמצא את הנישה שלנו ואת הדרך המתאימה לנו.

הבעת עניין להתמקצע בפלח ספציפי של מוזיקה עתיקה. מן הסתם לא היתה הזדמנות מספקת לעשות זאת באקדמיה, כיוון שהרומן שלך עם המוזיקה הנידונה החל לקראת סיום לימודי התואר הראשון באונ' ת"א. זאת ועוד, על-פי מחאת הסטודנטים באקדמיה בי-ם, נדמה שהאפשרות מוגבלת ללמוד תחום זה בארץ. בכל מקרה, הפיתרון המתבקש הוא מעבר לחו"ל. יש לך תוכניות בכיוון?

האמת שאני לא מתמקדת כרגע רק בתחום הבארוק, אם כי לקראת סוף התואר הראשון התאהבתי בסגנון – בעקבות הפקת ״דידו ואנאס״. לדעתי יש צורך בהרחבת הוראת מוסיקת הבארוק – זוהי מוסיקה קסומה, מיוחדת מאוד, וחשוב לציין שתחת הכותרת "בארוק" יש מגוון רחב של סגנונות התלויים במקום ובזמן בו נכתבה המוסיקה.

לגבי חו״ל, כרגע אין לי תוכניות ספציפיות של מעבר לשם. כמובן שמתוכננות גיחות פה ושם, לאו דווקא בהקשר התמחות בבארוק. אני נהנית מאוד לשיר גם מוסיקה מהתקופה הקלאסית והרומנטית, ומאוד מתחברת למוסיקה צרפתית וגם למוסיקה בת זמננו.

נלך אחורה. מה הרקע המוזיקלי שלך?

שרתי כבר בילדותי: בטקסים בביה״ס, בצופים, בחבורות זמר… אבל לא למדתי מוסיקה או פיתוח קול עד גיל מאוחר יחסית. למדתי בלט קלאסי במשך 7 שנים והייתי במגמת תיאטרון בתיכון. הגעתי למוסיקה הקלאסית דרך הבלט, ומשם גם החיבור למוסיקה הווקאלית.

את לימודי המוסיקה הרציניים התחלתי בעצם בתקופת ההכנות לבחינות הכניסה לאקדמיה: אחרי הצבא עבדתי בשגרירות ישראל בפריז. לאחר שנה וחצי החלטתי לחזור ארצה וללמוד מוסיקה קלאסית. התכוננתי למבחנים במשך 5 חודשים והתקבלתי. למדתי והתפתחתי המון בארבע השנים האלו, ואני מקווה שזוהי רק ההתחלה.

האקדמיה היא סוג של חממה. מה קורה ברגע שיוצאים ממנה? מגלים שקר שם בחוץ?

בינתיים לא הספקתי לגלות משהו מסעיר, לטוב או לרע… כמובן שקשה לסיים ופתאום להיות נטולת מסגרת, אבל לאט לאט מוצאים מסגרות מתאימות. אני לא יודעת אם ההרכב היה קם בזמן הלימודים. בסה"כ צריך לעבוד קשה כמו תמיד ואפילו יותר כדי להמשיך להתקדם.

כרגע את לומדת ומתקדמת עצמאית, תוך כדי עשיה?

אכן, וממשיכה ללמוד באופן פרטי אצל מספר מורות.

וזה מאפשר לך להתמקד במה שקרוב לליבך. הזכרת קודם את האהבה למוזיקה קלאסית, רומנטית ואחרות: יש מלחין או סגנון או תפקיד שמושכים אותך במיוחד?

אני מאוהבת בפולנק. הייתי שמחה לשיר כל דבר שהוא כתב לקול. אני גם אוהבת את ר. שטראוס, פוצ'יני, מוצארט, פורה, מסנה… קשה לי לחשוב על תפקיד חלומות – אני חושבת שזה דבר שמשתנה עם הזמן. הייתי רוצה להיות מסוגלת לשיר את כל התפקידים שאני אוהבת, ממימי ב-"לה בוהם" ועד אוקטביאן של שטראוס…

וחוץ מאופרה?

אני מאוד אוהבת לידר: פולנק, פורה, שטראוס, צ'ייקובסקי, וולף – מתה על וולף! אני אוהבת גם אורטוריות. בעצם, לא עולה לי בראש משהו שאני לא אוהבת לשיר. אני מתחברת במיוחד למלחינים הרוסים והצרפתים של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

העולם העשיר של הלידר, כך נדמה, קיים בעיקר בין כתלי האקדמיה וקצת נופל בין הכיסאות כשמדובר בקונצרטים פומביים. בכוונתך לנסות "לגאול" את התחום באופן דומה שבו "ליריק" יקדיש את פעילותו לבארוק המוקדם?

אני מתכננת קונצרט לידר צרפתיים ורוסיים, ומחפשת שיתופי פעולה מעניינים – אבל כל דבר בעיתו.

ענת צ'רני וחבריה לאנסמבל ליריק יופיעו במרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל ב-18.1.