מחלה צרפתית

החולה המדומה בביצוע תזמורת הבארוק ירושלים – מעורר תיאבון לעוד / חגי אברבוך, 3.4.12

גם מי שלא מכירים את מרק אנטואן שרפנטייה (1643-1704), מכירים אותו למעשה. הפרלוד ל'טה דאום' שלו מככב כפתיח האירוויזיון (ובכלל זו יצירה נאה שראוי להתענג עליה) ומהווה דוגמה לא רעה לכתיבה המלודית הקלילה והיפה של מלחין זה. לא לעתים קרובות מזדמן לשמוע בארוק צרפתי בארץ, וברוכה היוזמה של תזמורת הבארוק ירושלים לבצע את הבלט הקומי 'החולה המדומה'.

למחזה המקורי של מולייר הוסיף המלחין שרפנטייה אינטרמדיות מוסיקליות שאינן בהכרח קשורות לעלילה:  פרולוג הרועים והרועות, לדוגמה, אינו אלא שרשרת דברי שבח חסרי כל מעצורים ללואי ה-14, ואין לו קשר של ממש לעלילה הקומית שרקח מולייר.  פרולוג זה, שלוש האינטרמדיות ודואט אופראי חביב בין אנג'ליק, בתו של החולה המדומה ואהובה, קליאנט, המתחזה למורה לזמרה, הם שבוצעו על ידי תזמורת הבארוק ירושלים והזמרים, ובמיוחד עבור ההפקה הוסיפה המשוררת הילה להב קטעי קישור שבוצעו על ידי ששון גבאי. החוליה החסרה היחידה הייתה המנצח אנדרו פארוט, שביטל את הגעתו ברגע האחרון, עקב מחלת אמו.

ביטולו של אנדרו פארוט כנראה משמעותי במקרה זה. אולי לא היה די זמן לדוד שמר לעבוד עם תזמורתו: הוא ניצח מן הצ'מבלו, ובתחילה לא היה אנסמבל של ממש בין חלקי ההרכב האינסטרומנטלי, וגם לא עם הזמרים. פה ושם אף ניכרו זיופים קטנים. התמונה השתפרה ככל שהתקדם הקונצרט והגיעה לשיאה באינטרמדיה השנייה: להקת צועניות מתאספת לרכך את לבו של ארגן, ואולי להועיל לבריאותו. המוסיקה אינה סוערת אלא עדינה מאוד, וכאן קיבלנו שירה צלולה, עדינה ומענגת של שלוש הסופרניות וליאור-לביד לייבוביץ' על תקן אישה צוענייה רביעית (עם פרח מתבקש בשיער). לכרמית נתן קול בעל גוון כהה מעט, וקולה של עפרה הורביץ-זנתי מעט יותר חד ו-'זכוכיתי.' הן כאן, והן במהלך הקונצרט בלטה במיוחד ענת עדרי בתור פלורה בפרולוג הרועים והרועות, ובתפקיד אנז'ליק, בתו של החולה המדומה. לעדרי קול מתוק להפליא וגישה טבעית לחינניות הבארוק הצרפתי. מתבקש לשמוע אותה עוד ברפרטואר מסוג זה.

ששון גבאי מבריק ככל הניתן בקטעי הקישור הבנאליים ומייגעים מעט, בתפקיד ליצן (פולישינל) המציג את המתרחש, וכמובן על תקן החולה המדומה עצמו, המפריד בין המאהבים המציגים מולו "אופרה חינוכית" כביכול. זו סצנה חמודה ואפקטיבית, מזיגה נעימה של משחק קומי ושירה מדויקת. בסופו של דבר מקבל החולה המדומה הסמכה לרפואה מידי שאר הזמרים והעסק כולו מסתיים ברעש לבבי.

לסיכום – חסרונות: מבחינה ווקאלית, הגברים שבחבורה עדיין לא בז'אנר, הקולות שטוחים רוב הזמן וההבעה אטומה מעט ולא מתקשרת עם הקהל. באופן כללי, לעתים קרובות לא הייתה תחושת אנסמבל עם התזמורת, שגם בה התחוללו פה ושם זיופים קלים אך בולטים.

יתרונות: הזמרות, ובראשון ענת עדרי. ששון גבאי עצמו, עם תזמון קומי משובח, וההזדמנות לשמוע בארוק צרפתי משובח. יש לקוות לעוד קונצרטים כגון אלה, מבלי שיהיו מושפעים מביטולים של הרגע האחרון. תזמורת הבארוק ירושלים, בניצוח דוד שמר, ביקשה לעמוד בגבורה באתגר וכשהצליחה – התוצאה עוררה את התיאבון למנה נוספת, שהפעם תותקן כהלכה.

תזמורת הבארוק ירושלים. "החולה המדומה" – 28.3 במרכז ענב. מנהל מוסיקלי ומנצח: דוד שמר. סופרניות: ענת עדרי, כרמית נתן, עפרה הורביץ-זנתי. טנורים: ליאור לביד-לייבוביץ', דוד נורטמן, טל קוך. באס: גיא פלץ.