ראשי » Uncategorized » הבה נרעננה

הבה נרעננה

פוסטים אחרונים

In Camera XV אולם אסיא אירה ברטמן אלה וילהלם אלה וסילביצקי אליאב לביא אנסמבל המאה ה-21 אנסמבל ליריק אנסמבל מיתר אריאל טושינסקי בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה ברכה קול גוסטבו פורטה גיא פדר גלעד הראל גן-יה בן-גור אקסלרוד דויד זבה דויד שמר דורון פלורנטין דניאל אורן דניאל סטרכילביץ' האופרה הישראלית האנסמבל הקולי החדש הלן גרימו המקהלה הקאמרית המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל הפרויקט הקאמרי הישראלי הרביעיה הדורית התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל גנור יאיר פולישוק יזהר קרשון יעלה אביטל ירון רוזנטל כרמית נתן כרמן לה בוהם לה טראוויאטה לה טרוויאטה לירן קופל מוזיאון תל אביב מוזיקה נובה מיכל טל מימה מילוא מנפרד הונק משה אהרונוב נועם צור נטע היבשר נעה פרנקל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית סול גבטה סימפונט רעננה עינת ארונשטיין עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני עמית דולברג ענבר סולומון ענת צ'רני פליציה בלומנטל קארין שיפרין קובי מלכין קלייר מגנאג'י קרין הוכמן רביעיית היידן הישראלית רואי אמוץ רועי שילוח ריגולטו רפאל סקורקה שירי הרשקוביץ שלאגר שלישיית ירושלים תזמורת הבארוק ירושלים

קטגוריות

על אף ביצוע שאינו מלוטש, סימפונט רעננה מעניקה חוויה מהנה בערב המוקדש ליצירות רוסיני / עמיר קדרון, 9.2.12

אולי מתוך רצון להציג צד פחות מוכר של המלחין – המנצח ג'אקומו סאגריפּאנטי רמז על כך בדבריו – הקונצרט "ממטבחו של רוסיני" היה אמור להיפתח בסונטה מס. 1 למיתרים. מסיבה כזו או אחרת, הושמטה היצירה, ובמקומה ניגנה התזמורת את הפתיחה ל"הספר מסביליה".

השינוי מאכזב במידה מסוימת, כיוון שיש בו רמז אפשרי לשמרנות שאינה במקום: אין בחירה בנאלית יותר משיבוץ הפתיחה הנ"ל; לעומתה, לסונטה יש ערך מוסף רב בהצבעתה על שורשי הסגנון של רוסיני, הנטועים איתן בווינה הקלאסית של היידן ומוצרט.

יחד עם זאת, קשה לבוא בטענות אל נותן ההוראה, כיוון שכל קונצרט על טהרת רוסיני – ותיכללנה בו היצירות השחוקות ביותר – מבטיח הנאה לקהל.

מלבד זו של "הספר", הושמעו במופע הפתיחות לאופרות "המסע לריימס", "האיטלקיה באלג'יר", "צ'נרנטולה", "סמירמידה" ו-"וילהלם טל". אין טעם להתעמק בכל אחת ואחת, כיוון שהתמודדות התזמורת ותפקודה זהים בכל המקרים.

להלן המסקנות: יתרונה המובהק של סימפונט רעננה הוא קבוצת כלי הנשיפה מעץ, שהיו החוליה החזקה של הקונצרט. רוסיני, מתזמר נפלא, תיבל את הפתיחות בשלל קטעי סולו ודואטים לכלים אלו, והביצוע היה מוצלח ביותר, לפרקים מענג ממש.

יתר התזמורת נופלת ברמתה, ובולטת בחולשתה חטיבת הבראס. האנסמבל לארבע קרנות מהפתיחה "סמירמידה" אמנם עבר יחסית בשלום, אך לאורך כל הקונצרט נשפני המתכת לקו בנגינה שטחית ובוטה למדי. אף כי ניכר בבירור מאמצם החוזר לצמצם את הצליל ולעדנו, לא היה די בכך.

בנוסף, נוכחות המנצח כמעט לא הורגשה: הקשר בין חלקי התזמורת היה רעוע, הן מבחינת תיאום והן מבחינת איזון העוצמה. הקרשנדי נבנו היטב, אכן, אך זהו רק סימן היכר בודד של רוסיני, לא מהות סגנונו. איפה השנינות, האלגנטיות, הליריקה? המבחן נמצא בפרטים הקטנים, ואילו הפעם המוזיקה הותוותה בקווים גסים וכלליים.

למרות הוויתור על הסונטה הנ"ל, הצצה לרוסיני שלא בהקשר אופראי, כביכול, הזדמנה בשתי יצירות: האחת – "דמעה" (לצ'לו בליווי מיתרים); השניה – מבוא, נושא ווריאציות לקלרנית ולמיתרים. למה "כביכול"? כי רוסיני נהג בכלים כאילו היו זמרים, ודרש מאלה גם אלה הבעה רהוטה ויכולת טכנית וירטואוזית.

הצ'לן קונסטנטין סוקולוב בחר לפסוע בנתיב שלא בהכרח עולה בקנה אחד עם כוונותיו של המלחין. נגינתו היתה גחמנית ומחוספסת – מפתה לומר "אנטי-רוסינית". מצד שני, הביצוע נטען בדרמה ובאופי שדיברו אל לב הקהל, אם לשפוט על-פי תגובתו הנלהבת. עוד יצויין כי נגינתו של סוקולוב בפתיחה "וילהלם טל" הרשימה פי כמה – ממש חוויה מתקנת לזו שב"דמעה".

הסולנית ביצירה הכלית השניה היתה טלי הירשפלד, שהופעתה משביעת הרצון חידדה את הדימיון שבין הקלרנית לקול האנושי. המבוא בוצע באורח לירי מקסים, ועל שטף הסלסולים הנאים בווריאציות העיבו רק הקשיים שבהם נתקלה הירשפלד במהלך הווריאציה המסיימת.

הסולנית השלישית בקונצרט היתה לימור אילן, ששרה שלוש אריות: "Cruda sorte" ("האיטלקיה באלג'יר"), "Il vecchiotto" ו-"Una voce" ("הספר מסביליה"). שירתה עוררה תהיות באשר למידת ההתאמה בין מאפייני הקול לדרישות הסגנון: מחד – קולורטורה שאינה מעוצבת ומהודקת דיה, ונוכחות בולטת של ויברטו; מאידך – מנעד רחב, גמישות, גוון נעים, הקרנה ממוקדת ואיכות בוהקת ומצטלצלת (בעיקר ברגיסטר התחתון, שהוא בגדר תאווה לאזניים). בסה"כ זו סוגיה של טעם, ולפיכך, ההסתייגות העיקרית מהחלק הווקאלי של הערב נוגעת לנטיית התזמורת לנגן בעוצמה מופרזת שאין בה שמץ התחשבות בקול.

סיכום: למרות הבעיות השונות שנידונו לעיל, הקונצרט היה מהנה, וזאת משום שהקסם של רוסיני, כמסתבר, פועל גם בביצוע בינוני. אם וכאשר יחול שיפור באיכות הנגינה, תוכל למצות סימפונט רעננה את מלוא הפוטנציאל הגלום בתכנית האטרקטיבית.

"ממטבחו של רוסיני", 8.2.12, המשכן לאמנויות, רעננה. תזמורת סימפונט רעננה בניצוח ג'אקומו סאגריפאנטי. סולנים: קונסטנטין סוקולוב (צ'לו), טלי הירשפלד (קלרנית), לימור אילן (מצו-סופרן).


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: