ביד חזקה

אין חדש תחת הקשת: רביעיית כרמל ממשיכה להקסים בתוכנית אטרקטיבית, ובה שילוב מעניין של יצירות, המוגשות בנגינה מרעננת ובליווי הסברים פוקחי אזניים / עמיר קדרון, 4.2.12

המופע השני בסדרה "מעבר לקשת" – סדרת הקונצרטים המונחים של רביעיית כרמל – הוקדש לדיוקנאות מוזיקליים, ונפתח ברביעיה השלישית של שומאן (אופ. 41, מס' 3).

טרם הנגינה, פירק הוויולן יואל גרינברג את היצירה לגורמים, תוך הצבעה על נושאים ומהלכים במוזיקה, ועל האופן בו הם מייצגים דמויות מחיי המלחין. יתרה מכך, הניתוח הציג את הרביעיה בהקשר רחב יותר של הרגלי ההלחנה של שומאן, אופיו, זיקתו לסִפְרוּת ועוד.

ברור כשמש כי לחוויית ההאזנה נופך ייחודי בעקבות מבוא מרחיב דעת זה; מה שאינו מובן מאליו הוא היכולת של גרינברג ועמיתותיו להקדיש קרוב למחצית זמן ההופעה הכולל להרצאה, מבלי ללקות באריכות דברים או ביובש אקדמי. אדרבא – ההסברים, המשולבים בהדגמות, קריינות ומשחק, נמנעים מנפילות מתח, וזאת בזכות הגשה בגובה העיניים, מתובלת במינון מדויק של הומור.

הביצוע לשומאן הפתיע לטובה: על פניו נדמה כי אין לרביעיית כרמל צליל נקי ומעודן דיו, אך עד מהרה הוכיחה עצמה הנגינה הנחרצת כיתרון. מעלה חשובה אחרת של הרביעיה היא עבודת צוות מצוינת, בזכותה נוסף לצליל הפרוע למדי נדבך הכרחי ומאזן של דייקנות.

פרק הפתיחה, אפוא, נוגן בחום ובעוז, והבא אחריו באורח דומה. מנגד, הכוחנות נמוגה באחת לקראת סוף הפרק – רְאָיָה חותכת למוזיקליות המנחה את הנגנים. מגמת האיפוק נמשכה לאורך הפרק השלישי – אולי גולת הכותרת של הקונצרט – שנטען במתח וברגש רב. בפינאלה הותר הרסן, והרביעיה הסתיימה בנגינה מתרוננת, שופעת ביטחון וסוחפת. ביצוע יפהפה!

בריטן חי ובועט

אם ברגעים מסוימים התעורר ספק באשר ליכולת של רביעיית כרמל להתאקלם במוזיקה רומנטית, הרי שהצליל ה"כרמלי", פריך וחד כתער, התגלה כמושלם עבור בריטן. שלושת הדיברטימנטי שהלחין כדיוקנאות של חברי נעורים ושלו עצמו זכו לביצוע מבריק. שוב, לצד הקשיחות והעירנות שהופגנו בדיברטימנטי החיצוניים, השכילו הכרמלים להתמתן ולהסב את צלילם למצב צבירה אוורירי ושקוף עבור הדיברטימנטו השני.

מה עוד נותר לומר אחרי חוויה מלהיבה שכזו? רק לבקש מחברי ההרכב כי יואילו בטובם לשלב בעונה הבאה לפחות אחת מהרביעיות ה"אמיתיות" של בריטן. גם ברטוק בא בחשבון, כמובן.

הקונצרט הסתיים בנגינת הרביעיה השניה של בורודין. לאחר ההישג האמנותי שנרשם בדיברטימנטי של בריטן, יש בבחירה "לסגת" בחזרה אל חיק הרומנטיקה משום סיכון. אכן, הפעם הניגוד בין חריפות הצליל (בעיקר של הכנרת הראשונה, רחל רינגלשטיין) לאופי המוזיקה נחווה כקיצוני אף ביחס לזה שברביעיה של שומאן. עם זאת, בהדרגה חלה התעדנות-מה, כך שגם המוזיקה של בורודין יצאה נשכרת, בסופו של דבר, מטיפולה המאתגר-אך-מסור של רביעיית כרמל.

לסיום, יש הכרח לצטט את דברי המשקיף, שנכתבו בעקבות הופעה אחרת של החבורה: "…אם אתם יודעי ח"ן – עדיין יחדשו לכם. אם אתם חדשים לתחום המוסיקה הקאמרית – אין דרך מלבבת יותר להתוודע ליצירות מופת בז'אנר […] זו אחת החוויות הקלאסיות המעשירות ביותר שיש כיום".

"דיוקנאות מוזיקליים": רביעיית כרמל מנגנת שומאן, בריטן ובורודין בקונצרט מוסבר מסדרת "מעבר לקשת", 3.2.12, "צוותא", ת"א. רחל רינגלשטיין, ליאה רייחלין – כינורות; יואל גרינברג – ויולה; תמי ווטרמן – צ'לו.