בחיק הרומנטיקה

על קונצרט שהתחיל ברגל שמאל, ובנס עלה על דרך המלך והסתיים בשלום / עמיר קדרון, 11.2.12

הקונצרט החמישי מן הסדרה המרכזית של התזמורת הקאמרית הישראלית נפתח בביצוע בעייתי ותמוה לסימפוניה הקלאסית של פרוקופייב. היצירה נכתבה כמחווה להיידן, ומדגימה באורח מלבב את השנינות, החן והברק המשותפים לשני המלחינים, אך לא היה זכר לכך בביצוע. נהפוך הוא: המנצח אלסנדרו קרוּדֶלֶה לא הצליח להשליט סדר בשורות הנגנים, והתוצאה היתה מבולגנת וחסרת איזון.

חטיבת בראס שתלטנית; כינורות חורקים; צליל תזמורתי עמום וגס – תופעות אלו ואחרות לא עוררו תקווה להמשך הקונצרט, והתיקון הזעום בדמות נגינת סולו נאה של כלי הנשיפה מעץ בפינאלה היה בבחינת 'מעט מדי, מאוחר מדי'.

היצירה הבאה היתה הקונצ'רטו לפסנתר של אנדרה היידו, ועל זו קשה לגבש דעה לאחר האזנה ראשונה ויחידה. הביצוע, בכל אופן, היה ממוקד, נמרץ ובטוח, גם אם מופרז בעוצמה, עד לכיסוי תדיר של הפסנתר ע"י התזמורת.

מכישוריה של הפסנתרנית מיכל טל ניתן היה להתרשם באופן ברור ומספק יותר בחלק השני של הערב, בו ניגנה את המבוא ואלגרו אפסיונאטו (אופ. 92) של שומאן.

אף כי סערת רגשות ואי-שקט שולטים ביצירה, הקפידה טל על גישה לירית וקאמרית שאינה מתפתה להיסחף במלודרמטיות דביקה, ולו לרגע.

תפיסה אמנותית זו, שביסודה הבנת האיזון ההכרחי בין הרגשי לשכלתני, באה לידי ביטוי שנית בבחירת ההדרן ובביצועו המעודן – הקטע הראשון מתוך "תמונות ילדות" (אופ. 15) של שומאן. בעקבות ההאזנה, יש עניין רב להוסיף ולהתרשם מהפסנתרנית, רצוי ברסיטל סולו.

גבירותיי ורבותיי, מהפך!

בקרב התזמורת, למרבה הפלא והשמחה, התחולל נס כלשהו בחלק זה של הקונצרט,  והפער באיכות ביחס לחלק הראשון פשוט בלתי נתפס. זה לא שהנגינה ביצירתו של שומאן או בסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט תיזכר כיוצאת דופן ברמתה – עדיין יש צורך בשיפורים – אך לפתע הופק צליל ערב, חם, ולרגעים אפילו מרגש!

בניגוד עז למרקם התזמורתי השטוח והשומם שנוצר בסימפוניה של פרוקופייב, זו של שוברט נבנתה כהלכה ובמיומנות. הכינורות, כדוגמה לפרט המעיד על הכלל, מצאו את קולם האמיתי ונדו היטב בין פיאנו שקוף, חד ומדויק לפורטה עז.

מה ההסבר לפיצול אישיות מוזיקלי שכזה? לא ברור. המסקנה היחידה, מופרכת ככל שתישמע, היא שעדיף לתזמורת להתרכז כרגע ברפרטואר הרומנטי בלבד. למעוניינים להתרשם, בקונצרט הבא תנגן התזמורת את הסימפוניה החמישית של שוברט, ובחודש הבא תחזור על המבוא ואלגרו של שומאן – הפעם עם דניאל גורטלר, שהרשים מאד בשוברטיאדה האחרונה. שווה לבדוק.

התזמורת הקאמרית הישראלית. מנצח: אלסנדרו קרודלה. פסנתרנית: מיכל טל. מוזיאון ת"א, 9.2.12.