שבת בבוקר עם מוצרט

בניגוד למחאה החברתית המתמסמסת אצלנו, זו המוזיקלית של מוצרט חיה ובועטת כבר למעלה מ-200 שנה / עמיר קדרון, 12.12.11

חלק הארי של הקונצרט "אדונים, משרתים וצדק חברתי" (10.12, אודיטוריום בית חיל האוויר, הרצליה) הוקדש לטרילוגיה שהלחין מוצרט לליברטי של דה פונטה; עם זאת, המופע נפתח דווקא בארייה "Padre, germani, addio" מתוך "אידומנאו", וזאת משני טעמים: רישמית, כציון דרך משמעותי בחיי המלחין. עורך סדרת הקונצרטים, יוסי שיפמן, הקריא מכתבים ששלח מוצרט לאביו בתקופת עבודתו כשכיר מתוסכל לאחר כתיבת האופרה. אליבא דשיפמן, העובדה שמעמד המוזיקאים היה כשל משרתים היא שורש הניתוח הנועז שביצע מוצרט בהיררכיה החברתית בשלוש האופרות הנ"ל ובעיקר ב"נישואי פיגרו".

הסיבה השניה לבחירה בארייה מ"אידומנאו" עשויה להיות המחשבה שדווקא קטע לא מוכר יעורר וימקד מיידית את הקהל – קל וחומר כשמוגש בקולה הזוהר של מימה מילוא. אם בתקופת לימודיה באופרה-סטודיו היו לקהל אינסוף הזדמנויות להתפעל מכישרונה הנדיר, הרי שכעת הזמרת מנסה מזלה באירופה וממעטת להופיע בארץ; על כן נעים כפליים להתענג שוב על שירתה. מילוא לא אכזבה, וכבשה את לב הקהל בנקודת השיא של הקונצרט – הארייה "Non mi dir" מ"דון ג'ובני" – וכן בביצוע עסיסי ומקסים ל"Una donna a quindici anni" ("כך עושות כולן").

לצד מילוא הופיע הבאס-בריטון יאיר פולישוק, עוד קול מרתק מדור הזמרים הצעירים שפורח כאן. החיבור הקולי-תיאטרלי המצוין בין הזמרים התבטא להפליא בדואט הפתיחה מ"נישואי פיגרו" וגם בהדרן המלבב, "Pa Pa Pa" האהוב מ"חליל הקסם". בין היתר, הצטיין פולישוק ב"Non più andrai" ("נישואי פיגרו"), ששר בהנאה גלויה, עליה העיבה התעקשות הקהל לזמזם (בזיופים איומים) את הליווי. באמת שלא היה צורך – דויד זבה, אשר על הפסנתר וההנחיה השנונה, הסתדר היטב בכוחות עצמו, כרגיל.

הזמרת השלישית על הבמה היתה ברכה קול – נוכחות שאינה מובנת מאליה בתחום של מוצרט, בעיקר עבור מי שזכה להיטלטל כהוגן מהופעותיה המסעירות עם אנסמבל מיתר בשירי יוסף טל או רון ויידברג. אכן, הזמרת לא התאקלמה לחלוטין בדמות של כרובינו, למשל. מנגד, הצליחה למתן את קולה הרועם ואת אישיותה המתפרצת עבור הטריו המהפנט "Soave sia il vento" מ"כך עושות כולן", והתירה את הרסן בקטעים ההולמים יותר מכל את כישוריה: "Smanie implacabili" מאותה אופרה, והשיר הדרמטי "Als Luise".

לסיכום, קונצרט מהנה, קליל, ועם זאת מעמיק – ובעיקר מותיר טעם של עוד: משירתה של מימה מילוא ניתן להתרשם בקרוב במסגרת תחרויות האביב (20.12, מוזיאון ת"א); יאיר פולישוק ינסה כוחו בפרנאסוס של הלידר, "מסע חורף" (21.12, פליציה בלומנטל); ברכה קול תופיע בתוכנית לדינו מסקרנת עם יאיר דלאל, עירא גבעול, דורט פלורנטין ואחרים (17.12, נמל יפו).

הקונצרט הבא בסדרת "שבתות וצלילים" יעסוק באהבה ויתקיים ב-18 בפברואר, וכאן חובה לסייג ולהתריע כי אולם ההופעות אינו מחמיא לקולות, בלשון המעטה. מקומם מאד שהשכנים מרעננה מתפנקים בשני אולמות מצוינים (אולם צ'ייס באונ' הפתוחה וזה של המשכן העירוני לאמנויות), בעוד שבמרכז התרבות של הרצליה (בית חיל האוויר) יש שני חללים בעלי אקוסטיקה בלתי אפשרית. פיתרון אפשרי – להעתיק את הקונצרטים לאולם וייל שבכפר שמריהו, מרחק דקות נסיעה ספורות.