פיאסטת בארוק

מיסה נדירה מהמאה ה-17 עומדת במוקד קונצרט מסקרן של אנסמבל פניקס. ד"ר מירנה הרצוג, מייסדת ההרכב ומנהלתו, מספרת על הכנת המיסה ועל הצפוי בהמשך העונה / עמיר קדרון, 27.11.11

ד"ר מירנה הרצוג, ילידת ברזיל, בעלת תואר ראשון מאונ' ריו דה ז'נירו ודוקטורט במוזיקה מאונ' בר אילן. ניהלה את תזמורת הבארוק של ריו עד עלייתה לארץ ב-1992. ב-99' יסדה את אנסמבל פניקס. מנגנת בוויולה דה גמבה עם תזמורות שונות בארץ ובעולם.

על-פי הכתוב באתר של אנסמבל פניקס, ביצוע מיסת זפוטק בפסטיבל ישראל 2006 היה הראשון בעידן המודרני. איך "גילית" את המיסה?

בסוף 2004 הוזמנתי ע"י חנה צור, המנהלת האמנותית של פסטיבל אבו-גוש, לגבש תוכנית בארוק מקסיקני, שהיתה אמורה לכלול מיסה מאת חואן גוטיירז דה פאדייה (1590?-1664). בתחילת 2005 טסתי להופיע בניו-יורק, וניצלתי את ההזדמנות כדי לבקר בספריות וליצור קשר עם חוקרים מתחום הבארוק האמריקאי-לטיני. כך התוודעתי ל"התפתחות סגנונית בקתדרלת וואחאקה בין 1,600 ל-1,800" שכתב המוזיקולוג ד"ר מרק בריל. התחלנו להתכתב, ולא רק שעזר לי להשיג מה שחיפשתי, אלא שלח לי את מיסת זפוטק בעריכתו – שטרם זכתה לביצוע מקצועי.

כשסיפרתי לו שהחלטתי לבצע את המיסה במקום זו של פאדייה, הוא נדלק. העבודה התנהלה תוך קשר הדוק איתו, והתייעצות על כל פרט. מובן שהייתי סקרנית לשמוע את תגובתו לתוצאה, ולכן שמחתי כשלאחר שהאזין להקלטת הקונצרט, כתב: "יוצא מן הכלל! נהניתי מהתיזמור שלך. גישתך החגיגית היא בדיוק מה שנחוץ למוזיקה הזו. מאד מספק לראות את המוזיקה קמה לתחיה, במיוחד תחת ידייך המיומנות. המיסה מהממת, וגם היצירות האחרות. כל הכבוד!"

עכשיו אני מקווה להקליט אותה שוב, ובכוונתי להוסיף לדיסק קובץ pdf של הפרטיטורה, כדי שתהיה זמינה לכל.

בריאיון שפורסם לקראת הפקת "מחזה דניאל", דיברת על האתגר שבפיענוח פרטיטורה עתיקה. האם תהליך העבודה על המיסה היה דומה?

זה אתגר שונה. המיסה אכן חדשה יותר, ולכן הפיענוח קל יותר, כי התיווי קרוב בהרבה לתיווי מודרני. הטרנסקריפציה של המיסה נעשתה ע"י ד"ר בריל, שמצא אותה בשנות ה-90 באונ' טוליין בניו אורלינס, שם העלתה אבק מאז נתרמה ב-1924 ע"י החוקר שגילה אותה – ויליאם גייטס.

האתגר, אם כן, שונה. המיסה נכתבה לארבעה קולות, דומה חלקית בסגנונה למוזיקה של מלחינים מקסיקניים, ומייצגת את השפעת העולם החדש על מסורת הפוליפוניה האירופית. ראשית, למדתי את ציוני הטמפו המקוריים של כתב היד (כפי שהועתק ע"י ד"ר בריל) על מנת לקבוע את הטמפי ואת התמורות שחלות בהם בעקבות שינוי בהוראות במהלך פרקים. שנית, כפי שסרוונטס כתב ב-1613, כלומר 20 שנה לפני שנכתבה המיסה: "הקול הטוב בעולם נפגם כשאינו מלווה בגיטרה, צ'מבלו, עוגב או נבל". הווה אומר, הייתי צריכה למצוא גוונים כליים עבור היצירה (מן הסתם ע"י שימוש בכלים שהיו זמינים במקסיקו באותה תקופה), וגם גווני קול – ע"י חלוקה לקטעי סולו ולמקהלות.

מדברייך עולה כי התכליל דל במידע אודות תיזמור וחלוקה קולית. כיצד קיבלת החלטות? האם השתמשת כמודל במוזיקה ליטורגית אירופאית מהתקופה, בהנחה שיש דימיון סגנוני בינה ובין המיסה?

הסתמכתי על מקורות אירופיים באופן חלקי בלבד, כיוון שהמיסה נחשבת מיושנת בהשוואה למה שנכתב בתקופתה באירופה, ודומה יותר למיסות הפוליפוניות של המאה ה-16. המזל הוא שיש בידינו מידע על המוזיקה המקסיקנית: לדוגמה, ידוע על-פי טקסטים שנשתמרו מהמאה ה-16 שהאינדיאנים העדיפו תיזמור מגוון. יש תיעוד אודות המאמצים לדללו במסמכים רישמיים של מועצות מקסיקניות. כך גילינו מה הכלים ששימשו בכנסיות ובמנזרים: chrimía / shawm, חלילית, סאקבאט, דּוּלציאן, רֶבֶּק. בנוסף, ידוע שהועסקו מתופפים בכנסיה של מלך ספרד, פיליפ השני (עד שב-1572 אסר על נגינה בכנסיה). כמו כן, עלינו לזכור שהאינדיאנים למדו לייצר את כלי הנגינה האירופאיים: טורקמדה כתב ב-1615 ש"בכל העולם הנוצרי אין עושר של חלילים, טרומבונים, חצוצרות ותופים כפי שיש כאן, בספרד החדשה (=מקסיקו)".

הזכרת כמה מלים בסינית, ויש עוד כמה בתוכניה… תוכלי להרחיב מעט על הכלים?

הסאקבאט הוא טרומבון עתיק; chrimía / shawm – אבוב; דולציאן הוא בסון, ואנו נשתמש באלט, טנור ובאס; יאראנה היא גיטרה קטנה שעדיין נמצאת בשימוש במוזיקה עממית, וזו שלנו נבנתה על-פי מתכונת בארוקית; רבק או ראבֶּל הוא כלי קשת קדום, ובנוי בדומה לכינורות בארוק. יש לו צליל מדהים! זאמבּוֹמבָּה היא כלי הקשה שמוזכר במלות אחד משירי הבארוק שנבצע.

בקונצרטים יושק "VOCE PHOENIX". זמרים השתתפו רבות בהופעותייך – מה החידוש של ההרכב המדובר? האם זה יהיה האנסמבל הקולי הקבוע של פניקס ?

זו קבוצה נפלאה – הענף החדש של אנסמבל פניקס. מדובר בזמרים סולנים, כך שהם נשמעים מצוין ביחד או לחוד.

איזו מוזיקה כלולה בהופעות מלבד המיסה?

שירים וריקודים מקסיקניים מתקופת הבארוק, המייצגים את עושר האוכלוסיה: אינדיאניים, עבדים כושים, ואירופאיים ממקורות שונים. תכננתי את המופע כמסע בזמן למקסיקו הבארוקית, על כל עושרה וצבעיה.

אילו קונצרטים מתוכננים לאנסמבל פניקס לאחר המיסה?

בהמשך העונה ננגן שוב באך – עיבוד נהדר לווריאציות גולדברג; הקנטטה "אריאדנה בנקסוס" של היידן, לצד שירים אנגליים שהלחין (בשירתה של קארין שיפרין) ושלישיות לחליל, צ'לו ופסנתר פטישים; "עניין של אהבה": יצירות קוליות של הנדל, באך ואחרים בשירת אלון הררי; תוכנית של שירים ברזילאיים מהמאות ה-18 וה-19, מהם נבע הפאדו; אני מקווה גם להעלות תוכנית חדשה: "אנטוניו – ויוואלדי פוגש את ג'ובים". ג'ובים היה קרוב משפחה של חלילן מההרכב הראשון שלי, והתרועענו כשחייתי בברזיל. הוא היה אדם נפלא – לא רק מלחין נהדר – כך שהפרויקט מאד קרוב לליבי.

לסיום, שאלה מתבקשת על פרט מעניין שקופץ לעין משיטוט באתר: "הפרויקט הבא שלה – לראשונה בישראל, האופרה "דארדאנוס" מאת ראמו". הכצעקתה?!

זה חלום שלי. מדובר בפרויקט עצום, ואני לעתים תוהה אם השתגעתי לגמרי. יש בי איזו ישות חסרת מנוח, עם חיים ותודעה משל עצמה, והיא מלאה בהתלהבות ובתשוקה, כך שעלי להיכנע לגחמותיה. לא תמיד זה קל, כי היא לא נשמעת להיגיון. דוגמה טובה לכך היא הפקת "מחזה דניאל".

נכון לרגע זה, ערכתי מעט עבודת שטח על האופרה ובניתי גרסה משלי – כמקובל – המשלבת את המיטב משני הנוסחים השונים מאד של ראמו. צרפתית היא אחת משפות האם שלי, הודות לסבתי הבלגית שדיברה ושרה איתי אך ורק בצרפתית. לכן, התעסקות בבארוק צרפתי היא טבעית עבורי – אני מרגישה בבית. מכאן החוצפה להיכנס להרפתקה הזו. אני מקווה שנוכל להפיק את האופרה בעונה הבאה, ייתכן שבעבודה משותפת עם אוניברסיטת ת"א. אשוב לעבוד על כך בתום ההופעות המתוכננות לדצמבר.

מירנה הרצוג ואנסמבל פניקס יעלו את מיסת זפוטק ב-28.11 בכנסיית נוטר דאם בי-ם (כניסה חופשית);  ב-2 בדצמבר במוזיאון ת"א, ולמחרת בכנסיה הקתולית בוואדי ניסנס, חיפה.