ראשי » Uncategorized » מגע ראשון של חורף

מגע ראשון של חורף

פוסטים אחרונים

In Camera XV אולם אסיא אירה ברטמן אלה וילהלם אלה וסילביצקי אליאב לביא אנסמבל המאה ה-21 אנסמבל ליריק אנסמבל מיתר אריאל טושינסקי בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה ברכה קול גוסטבו פורטה גיא פדר גלעד הראל גן-יה בן-גור אקסלרוד דויד זבה דויד שמר דורון פלורנטין דניאל אורן דניאל סטרכילביץ' האופרה הישראלית האנסמבל הקולי החדש הלן גרימו המקהלה הקאמרית המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל הפרויקט הקאמרי הישראלי הרביעיה הדורית התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל גנור יאיר פולישוק יזהר קרשון יעלה אביטל ירון רוזנטל כרמית נתן כרמן לה בוהם לה טראוויאטה לה טרוויאטה לירן קופל מוזיאון תל אביב מוזיקה נובה מיכל טל מימה מילוא מנפרד הונק משה אהרונוב נועם צור נטע היבשר נעה פרנקל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית סול גבטה סימפונט רעננה עינת ארונשטיין עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני עמית דולברג ענבר סולומון ענת צ'רני פליציה בלומנטל קארין שיפרין קובי מלכין קלייר מגנאג'י קרין הוכמן רביעיית היידן הישראלית רואי אמוץ רועי שילוח ריגולטו רפאל סקורקה שירי הרשקוביץ שלאגר שלישיית ירושלים תזמורת הבארוק ירושלים

קטגוריות

שלישיית ירושלים פותחת את העונה-ה23 במרכז למוסיקה קאמרית בפרץ יצירות מלבב תחת הכותרת "וינה – צומת דרכים" / חגי אברבוך, 14.11.11

הבשורות הטובות: אם בעבר גוון הצ'לו של אריאל טושינסקי נשמע מעט שטוח, כעת העמיק והתמלא. ירון רוזנטל הציג גם הוא נגינת פסנתר מלאה – לפעמים כבדה מדי, ורועי שילוח העניק צליל מלא גם הוא. ככלל, השלישייה נשמעת כעת מאוזנת יותר.

שלישיית הפסנתר של היידן בלה מז'ור, הוב. XV/18 זכתה לביצוע זריז ומסביר-פנים. רגעים מענגים במיוחד נרשמו בהכפלות פסנתר/כינור שהיו מדויקות מבחינה צלילית, ובביצוע מרגש של פרק האנדנטה. אחרי הקלילות הזו, הגיע למעשה שיאו של הערב – שלישיית הפסנתר של אלפרד שניטקה, שהיא למעשה עיבוד משנת 1992 לשלישיית כלי קשת של המלחין משנת 1985.

קשה לקרוא ליצירה 'דו-פרקית' – הפרק השני, האדאג'ו, משתמש באותו חומר מלודי שהופיע בפרק המודרטו ומעצים אותו. יש כאן כל החומר הרגיל של שניטקה: מבטים אחורה – במקרה זה אל שוברט ואל מוסיקה דתית רוסית – דרך פריזמה גרוטסקית ומלנכולית, תוך שלל רגעים חרישיים והתפרצויות זעם שמגיעות לשיא בפרק השני. הסערה הרגשית המוקפדת הזאת דורשת התמסרות טוטאלית, והשלישייה הוכיחה עצמה כהרכב. רגעי מעבר מפעימים ממש התחוללו מדי פעם, כגון סיומי פראזות של הצ'לו שהובילו דרך דממה מוחשית אל פיאנו מדויק בפסנתר. הבעייתיות היא יותר ביצירה עצמה, שבאופן פרדוקסלי היא בה-בעת מתומצתת וארוכה מדי, אולי עקב החומר המצומצם והימנעות המלחין מפיתוח של ממש. רביעיותיו של אותו מלחין מעמיקות יותר, לטעמי, ועם זאת היה מענג לקבל ביצוע מצוין כגון זה.

הברהמס המסיים (שלישייה מס' 2, בדו מז'ור, אופוס 87), עם פסנתר רווי פדל (אם כי לעתים קליל יותר) ושלל פורטמנטי וויברטו כמעט מוגזם לכל אורך הדרך בכלי הקשת, לא השאיר הרבה מקום לניואנסים. האם ברהמס כזה יכול לעבוד? – להפתעתי, כן. היה משהו חסר בושה בביצוע של השלישייה, התפרצות רומנטית חסרת מעצורים. הייתי אמור לבקר ברהמס כזה, לפרק אותו לגורמים, אבל לא יכולתי להתעלם מהצמרמורות שהעביר בי פרק האנדנטה ומהעליצות המלנכולית מעט של הפרק האחרון. נכון שהפרק השלישי יכול להיות מסתורי יותר, והראשון – מתוחכם בהרבה. ובכל זאת, עוצמת הביצוע גברה על כל אלה. זה היה ברהמס לחורף. ברהמס להתרפק עליו. שאחרים ימצאו בו פגם.

התענגתי על התוכנית כולה עד כדי כך שאני מרשה לעצמי להמליץ בחום: ב-1.12 במרכז למוסיקה במשכנות שאננים בירושלים תבצע השלישייה תוכנית זו שוב. לכו.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: