ראשי » Uncategorized » לתרגל את שופן

לתרגל את שופן

פוסטים אחרונים

In Camera XV אולם אסיא אירה ברטמן אלה וילהלם אלה וסילביצקי אליאב לביא אנסמבל המאה ה-21 אנסמבל ליריק אנסמבל מיתר אריאל טושינסקי בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה ברכה קול גוסטבו פורטה גיא פדר גלעד הראל גן-יה בן-גור אקסלרוד דויד זבה דויד שמר דורון פלורנטין דניאל אורן דניאל סטרכילביץ' האופרה הישראלית האנסמבל הקולי החדש הלן גרימו המקהלה הקאמרית המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל הפרויקט הקאמרי הישראלי הרביעיה הדורית התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל גנור יאיר פולישוק יזהר קרשון יעלה אביטל ירון רוזנטל כרמית נתן כרמן לה בוהם לה טראוויאטה לה טרוויאטה לירן קופל מוזיאון תל אביב מוזיקה נובה מיכל טל מימה מילוא מנפרד הונק משה אהרונוב נועם צור נטע היבשר נעה פרנקל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית סול גבטה סימפונט רעננה עינת ארונשטיין עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני עמית דולברג ענבר סולומון ענת צ'רני פליציה בלומנטל קארין שיפרין קובי מלכין קלייר מגנאג'י קרין הוכמן רביעיית היידן הישראלית רואי אמוץ רועי שילוח ריגולטו רפאל סקורקה שירי הרשקוביץ שלאגר שלישיית ירושלים תזמורת הבארוק ירושלים

קטגוריות

רסיטל אטיודים בביצוע מורכב מעורר רגשות מעורבים / עמיר קדרון, 10.9.11

כידוע, ההוראה המקורית והצרה של האטיוד כסוגה היא תרגול. עם זאת, איכותם האמנותית יוצאת הדופן של אטיודים רבים הובילה להעברתם משגרת החזרות אל אולם הקונצרטים. דוגמא מובהקת למהלך זה היא שני קבצי האטיודים שהלחין שופן – אופוס 10 ו-25 – אשר נוגנו בשלמותם ברסיטל של אור ראם במרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל (8.9). נגינתו עוררה רגשות מעורבים וכמו באה להזכיר כי אותה הסבה – מתרגיל גרידא למוזיקה שעומדת בזכות עצמה – אינה מובנת מאליה, וכי חובת ההוכחה מוטלת על האמן עם כל ביצוע לאטיודים.

אופוס 10 נפתח ברגל שמאל – אם כי יש להטיל את עיקר האשמה על רגל ימין, אשר לחצה בנדיבות יתרה על הפדל באטיוד הראשון וגם הלאה, כמעט לאורך כל הרסיטל. התוצאה היתה בבחינת גול עצמי: ראם מרחף בקלילות על הקלידים, אך המרקם שנוצר ממגעו המעודן הפך "בוצי" והתמסמס שוב ושוב בשל השימוש התדיר בפדל.

מצד שני, החל באטיוד הבא התמונה התבהרה, וכבר בשלישי – המכונה "המלנכולי" ובפועל הפך ל"מהורהר" – ניתן היה לאבחן וליהנות מהפרשנות הלירית שבחר הפסנתרן עבור מכלול האטיודים.

שיאיו של אופוס 10 היו האטיודים מס' 5 ו-8, שנוגנו באורח נוצץ ממש, וכן רצף מרתק שנוצר באטיודים 9-11, מעין טרילוגיה עצמאית ושופעת רגש.

מתוך הקובץ השני, אופוס 25, בלטו לטובה האטיוד הפותח ("הנבל"), שראם ניגן בלגאטו רך ויפהפה, וגם מס' 10 ו-11, שהרשימו ביותר בתחושה הציורית שנבעה מהם. צמד האטיודים היו הנקודה היחידה ברסיטל שבה השימוש בפדל לא גרע מהמוזיקה, אלא דווקא העצים את האווירה הסגרירית שהפסנתרן ביקש להדגיש.

מכל האמור לעיל ניתן להבין כי ההנאה מהאטיודים היתה חלקית ונקודתית. כמכלול, שני הקבצים התאפיינו בחוסר אחידות, כיוון שהכישרון וההשראה שהפגין ראם לפרקים לא זכו לגיבוי עקבי של תמיכה טכנית ראויה. יחד עם זאת, אין לחרוץ דין בעקבות התרשמות יחידה – על אחת כמה וכמה כשהרפרטואר המוצג צר כ"כ. לנוכח המעלות הברורות של הפסנתרן, יש ענין לשמוע אותו שנית, ובהתמודדות עם טווח רחב ומגוון יותר של צורות, תקופות וסגנונות.

האטיודים של שופן בנגינת אור ראם. המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל, 8.9.11


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: