ראשי » Uncategorized » געגועים לרקנאטי

געגועים לרקנאטי

פוסטים אחרונים

In Camera XV אולם אסיא אירה ברטמן אלה וילהלם אלה וסילביצקי אליאב לביא אנסמבל המאה ה-21 אנסמבל ליריק אנסמבל מיתר אריאל טושינסקי בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה ברכה קול גוסטבו פורטה גיא פדר גלעד הראל גן-יה בן-גור אקסלרוד דויד זבה דויד שמר דורון פלורנטין דניאל אורן דניאל סטרכילביץ' האופרה הישראלית האנסמבל הקולי החדש הלן גרימו המקהלה הקאמרית המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל הפרויקט הקאמרי הישראלי הרביעיה הדורית התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון התזמורת הפילהרמונית התזמורת הקאמרית הישראלית זובין מהטה טל גנור יאיר פולישוק יזהר קרשון יעלה אביטל ירון רוזנטל כרמית נתן כרמן לה בוהם לה טראוויאטה לה טרוויאטה לירן קופל מוזיאון תל אביב מוזיקה נובה מיכל טל מימה מילוא מנפרד הונק משה אהרונוב נועם צור נטע היבשר נעה פרנקל נעמה גולדמן סדנת האופרה הבינלאומית סול גבטה סימפונט רעננה עינת ארונשטיין עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני עמית דולברג ענבר סולומון ענת צ'רני פליציה בלומנטל קארין שיפרין קובי מלכין קלייר מגנאג'י קרין הוכמן רביעיית היידן הישראלית רואי אמוץ רועי שילוח ריגולטו רפאל סקורקה שירי הרשקוביץ שלאגר שלישיית ירושלים תזמורת הבארוק ירושלים

קטגוריות

נציגי הפילהרמונית הופיעו במוזיאון ת"א בתכנית קאמרית שעוררה רגשות מעורבים – בעיקר בגלל תנאי השמע הלקויים של אולם אסיא החדש / עמיר קדרון, 13.11.11

בקונצרט השני בסדרה הקאמרית של התזמורת הפילהרמונית אירחו שבעה מקשתני התזמורת את הצ'לנית סול גבטה, ויחד פתחו ב"פרלוד וסקרצו לשמיניית מיתרים" של שוסטקוביץ'. הפרלוד נוגן במתינות זהירה שהדגישה את החום והליריות שבו, וננעל באורח מעודן ביותר; הסקרצו הגחמני עורר בנגנים התלהבות מההזדמנות "לפרוק עול" ולעצב צליל מוחצן ובוטה. לצד קדחתנותו, היה הביצוע מוקפד ומהוקצע, ולולא גזלה האקוסטיקה היבשה והאטומה נתח משמעותי מהתוצר, הרי שפתיחת הערב היתה מושלמת.

היצירה העוקבת היתה חמישיית המיתרים ק. 515 של מוצרט, ועליה לא נעים לדווח, אך אין מנוס: בעיות תיאום בין הנגנים בפרק הראשון שבו והופיעו ביתר שאת בשלישי, עד לרמה שהמוזיקה כמעט התפרקה; הנגינה בכללותה לקתה בכבדות, בחיספוס ובחוסר מעוף. בקצרה – הביצוע היה אנטי-מוצרט, וזאת בלשון המעטה.

לסיום הקונצרט, ניגנו האמנים את השמיניה האהובה של מנדלסון. על מנת לקבל מושג רחב יותר על טיב האולם, ההאזנה ליצירה נעשתה בקרבת הבמה – מהלך שלא הועיל במאום. אם בשורות האחוריות הצליל סגור וקטן, הרי שבקדמת האולם הוא חלול, תוקפני וחסר איזון. מהביצוע עולה כי המצב סביר כאשר מופק צליל בעוצמה בינונית ומטה, אך כל אימת שזו גוברת, וככל שמספר הנגנים גדל, התוצאה משובשת וחוויית ההאזנה מתסכלת ביותר.

באשר לביצוע, אם מתוך ניסיון להתגבר על החלל העוין או בשל פרשנות (קבילה) הרואה את השמיניה כסקרצו אחד גדול, פתחו המוזיקאים בנגינה כוחנית, כמעט אגרסיבית. בפרק השלישי חלה רגיעת-מה: המוזיקה הוסיפה לנבוע בזרם אנרגטי וסוחף, אך ניתן היה גם להבחין בשלל פרטים עדינים וכן להתענג על ההנאה המופגנת ששאבו הנגנים מהמוזיקה – מגמה שנמשכה הלאה בפרק הסיום.

הרהיטות שאפיינה את נגינת השמיניה היתה תזכורת ליכולת המוכחת של הפילהרמונית ברפרטואר הרומנטי. אי לכך, לא נותר אלא להמליץ על הקונצרט הבא בסדרה, ועם זאת – ההמלצה ניתנת בעירבון מוגבל בשל האכזבה מהאולם. טוב יעשו הנוגעים בדבר לו יעתיקו את ההופעות בחזרה לאולם רקנאטי, שעל איכותו האקוסטית אין עוררין.

הצ'לנית סול גבטה מתארחת בסדרה הקאמרית של סולני הפילהרמונית, 12.11.11


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: