אנינות צרפתית

27 שנות ניסיון עושות את שלהן: רביעיית איזאי מגיעה לביקור ומדגימה מיומנות ודקויות, בעיקר במוזיקה "שלה" / עמיר קדרון, 24.11.11

הופעתה של רביעיית איזאי במרכז ענב (23.11) נפתחה בנגינת רביעיית "הציד" של מוצרט (ק. 458). למן ההתחלה ניתן היה להתרשם מהצליל החם, האינטימי והמגובש, תוצר של עבודת צוות מיומנת. מבין ארבעת הנגנים בלט במיוחד הכנר הראשון גיום סוטר (Sutre) בנגינתו שופעת הביטחון, אם כי תחושת האנסמבל היא השלטת בהופעתה של הרביעיה.

להוציא את נוכחותם הבולטת מדי של הוויולה והצ'לו בפרק השלישי, ואת הצורך לעבות מעט את הצליל בפרק הסיום, זרמה המוזיקה בנינוחות כמעט אגבית, ואולי בזה טמונה חולשתו היחסית של הביצוע – נעים ומקצועי, אך נותר "מנומס" בלבד, ולא מעורר רושם יוצאת דופן.

אין ספק כי גולת הכותרת של הקונצרט היתה הרביעיה של דביסי (אופ. 10). כאן התעלו האמנים והגישו לקהל מנת גורמה צרפתית עשויה לעילא, וניכר כי זהו מגרש הבית שלהם: הצליל הפך גמיש, אנרגטי; הפרשנות היתה רצופה ברובאטי מפתיעים. למשמע הביצוע, התעוררה תחושה שהנגנים עושים במוזיקה כבשלהם, אך לא באורח גחמני שהיה מוביל לתוצאה מנייריסטית, אלא מתוך בקיאות מופלגת בסגנון.

מלהיב במיוחד היה הפרק השני, ששורטט בגוונים עזים ונוצצים – יותר אקספרסיוניסטיים מאשר אימפרסיוניסטיים. הפרק העוקב, שעוצב באורח הפוך בתכלית, רך ומעורפל, הרשים עוד יותר בהבעתו העמוקה מהצפוי.

את התכנית חתמה הרביעיה אופ. 80 מאת מנדלסון, שביצועה דמה לזה של הרביעיה של מוצרט: עשוי נכון, ובכל זאת חסר משהו. ניכר כי הנגנים התאמצו להמחיש את זעקת השבר של המלחין על מות אחותו, אך זה נשמע כפוי ועל-כן לא מספיק אמין.

המבחן האמיתי ביצירה זו נמצא בפרק השלישי: בעוד שהאחרים מייצגים את כאב האבדן בדרמה מוחצנת, פרק זה הוא הספד מופנם, לירי ונוגע ללב. רביעיית איזאי אמנם נכנסה בהדרגה להלך הרוח ההולם, ועם זאת, ייתכן כי טמפו איטי יותר והקפדה יתרה על פרייזינג היו יוצרים את האווירה הנכונה במדויק משהושג בפועל.

בעונה שעברה השמיעה רביעיית כרמל ביצוע מטלטל ליצירה המדוברת; מועמדת טבעית אחרת למשימה היא רביעיית קאזאלס הזכורה לטוב מהופעתה המסעירה כאן. נדמה כי בעקבות מנדלסון שהפך עורו כדי להלחין מוזיקה מנוגדת לתוצר הרגיל שלו, על המבצעים להפיק צליל "מכוער" בהתאם. במסגרת האלגנטיות הצרפתית הטבעית, כמסתבר, של רביעיית איזאי – זה לא מהלך מובן מאליו.

הרביעיה תופיע בתכנית זהה במוצ"ש הקרוב במסגרת החוג למוזיקה קאמרית בחיפה. על אף ההסתייגויות, הרי שמדובר בהרכב שמעלותיו עולות על חסרונותיו – ואין שוחר מוזיקה שיעז להחמיץ את הביצוע המבריק לדביסי. מומלץ.